Datasets:

AI-Culture-Commons
/

philosophy-culture-translations-html-csv

"},"translated_html":{"kind":"string","value":"Summary of \"Haaretz\" ranking (top of the table): If you believe it can be ruined, believe it can be fixed - The Degeneration of the Nation

The Degeneration of the Nation

Summary of \"Haaretz\" ranking (top of the table): If you believe it can be ruined, believe it can be fixed

People ask me: What's the reason for the drying up of the Bitch's critical spring? Has the newspaper improved so much that there's nothing left to criticize? Why have you abandoned your post while the caravan passes? Return to your kennel, Bitch. Therefore, as a service to dog owners, provided by the Society for Prevention of Cruelty to Animals, I will present Haaretz from a satellite view: an in-depth cross-section, a broad picture, and a general horizontal overview of the newspaper's state, which reflects the state of Israeli intelligence, which reflects the state of the Jewish nation, which reflects the state of creation, the breaking of vessels and destruction, which reflect the existential state of the dog. If there are no bones - eat meat

By: The Bitch

The criticized in the eyes of criticism - and criticism in the eyes of the criticized  (Source)

Recently, the Bitch has encountered a kind of professional confusion, which might be called critical confusion, which is at the root of the decrease in critiques. She has no strength to read the newspaper. It's deteriorating. It's at a low level. Below the red line (the bottom one! And sometimes even below the bottom line). It's boring and it's even boring to write about it. To criticize - one needs to see value in the criticized, and that's becoming difficult. To bite, you need meat, and only bones are left to throw to the dogs, and it's hard to find taste in that (yes, what do you think? Dogs need proteins too).

The result is that I'm exposed less and less to Haaretz and to current affairs in general, and on the other hand, I'm experiencing a corrective process, which I can only call: detoxification. The brain is more creative, less need for passive information pushed at me, and even when I do - even my Facebook is at a higher level than the newspaper (but that's only because I did \"see first\" for the right people and pages). How was I addicted to this garbage for so many years? From a young age, I saw my grandfather reading a newspaper in his grandfather's armchair, and it turns out that I will no longer be a grandmother reading a newspaper in a grandmother's armchair. I might write a few more final critiques to clear the table of the pile of unread newspapers accumulating on it, and from there I'll move on to alternatives to newspapers for thinking people - for thinking people.

Therefore, in honor of the end of the school year - I decided to give grades to the newspaper. A kind of summary report card (a farewell card?), from the good (relatively) to the bad (not relatively). The grades are out of 10:

6 - Tzipper

The Culture and Literature supplement has long ceased to be a culture and literature supplement, but rather Tzipper [Translator's note: Benny Zipper, the editor of the supplement]. We're talking about an editor whose job is very easy, as all Israeli literary and cultural discourse funnels to him, and he also has the heavenly mandate to publish any work from any period of world culture (!), and still produces mediocre plus (and sometimes minus) work. His identification with his chair has become similar to Bibi's [Translator's note: Benjamin Netanyahu] identification with his chair, and it's no wonder that nothing remains in either of them except the chair. Therefore, on the day they lose their chairs, Tzipper and Bibi will be quickly forgotten, but will anything remain of the chair itself? The entire future of the supplement rests on one question: who is the next editor. Another second-rate editor will bring about the end of the supplement as an institution, whereas a first-rate literary figure can renew its glory days and inject new life into Hebrew culture. Maybe Assaf Inbari? And the paws tremble on the keyboard: maybe Oded Carmeli, whose star has recently risen in Haaretz supplement, wouldn't be so terrible? This is the question of the year in the Israeli literary republic, which of course is afraid to discuss it, and leaves the discussion to the dogs (here).

In matters not related to literature, stagnation rules the supplement. The cultural part of the culture and literature supplement is its weakest part, and is mostly entrusted to third-rate academics (sometimes charlatans like Yigal Ben-Nun and often moldy ones who had the misfortune to research Eastern Jewry), and its entire purpose is to provide a boring background to the more colorful literature, like a peeling gray wall for a painting. A typical example of this is the weekly Torah portion column (yes, I know it's only interesting to former Ulpana [Translator's note: religious girls' high school] girls and current bitches - not a common combination). Once it was a regular column by the excellent Y.Z. Meir (who started with a Zoharic spark and ended up as a full-fledged researcher and sorcerer), replaced by the intellectually challenging Yair Caspi, apparently too much so (a kind of one-man Jewish-psychological school). So he was fired at record-breaking scandalous speed in favor of the okay Ariel Seri-Levi (mediocre and reasonable Bible research) who was replaced in favor of the current disgrace (former Ulpana girl? I stopped reading. More boring than an Ulpana weekly Torah portion page) - and all this just because Tzipper decided to do affirmative action for women (yes, pathetic), and because it's the part of the supplement that doesn't interest anyone (and today not even any woman), so who cares (I do!) - let's sacrifice it to Moloch.

Opposite the niche Shabbat bulletin for Ulpana-bitches stands firmly as a rock a #niche blog completely uninteresting to anyone who doesn't live within the borders of Tel Aviv, a.k.a. the boundaries of the universe. Why isn't this in Haaretz Blogs? Because they quote half a poem and a quarter name-dropping? Because we too are \"Benjamin\" and Tel Aviv is also Paris? Apparently to indicate that \"wandering\" (once a matter for the police) has turned from folly to culture. So why not really change the name of the supplement to Folly and Literature? The ratio between the profound real estate devaluation in Tzipper's supplement to its prestige (which stems from its rarity, not its quality) is pure gentrification of imported trends at the expense of real culture. In the continued decree of who-cares, only the column that it's a shame doesn't close both eyes competes. Uzi Zur is everything that's bad in Israeli art criticism, which thinks it's literature, and has no connection to either criticism or art - and also, unfortunately, not to literature (despite some of his more direct attempts on the subject). After the damage of abandoning criticism to Zur, the mediocre illustrations (mostly) by the permanent house illustrator, instead of choosing from Israeli art, or at least art history, are collateral damage. And who's a cannon? Yonatan Hirschfeld. So why - you'll ask - does he have a miniature column in the format of a wadi [Translator's note: dry riverbed], compared to the river of Zur's outpourings or the extensive space for research on correspondence between the gabbaim [Translator's note: synagogue managers] of the Turkmenistan community to Turks from the Gabbah-stan community?

Because with Tzipper - and this is his big secret - it's never all bad, there's always an alibi for the crime (against culture?), and there's always something to read in the content. But the considerations, oh, the considerations. The preferences of the content, namely the form of the supplement and its editing - are fundamentally distorted, not because of differences in taste and judgment (if only), but because of the corruption of judgment and taste. These random points reviewed above, among many others, join as a kind of synecdochic examples to Tzipper's deep editorial rationale, who is a great follower of the institutional theory in aesthetics (and thus also perceives his own institution - as a political institution - and as a cultural gate that shapes and doesn't reflect it), but even more so - of Foucauldian-power thinking about culture. Tzipper doesn't believe that things (for example - poems) have value in themselves, intrinsic, but everything is measured as a lever within the system (and therefore the creator is often more important to him than the creation). A masterpiece in the Tzipperian conception is not such because of its internal power, but because of its influence, and Hassan is not an important poet because of the aesthetics of his poetry, but because of its effect. The number of talkbacks is what turns a graphomaniac into Alterman. And even a boring list about a list of names from the Maghreb (a Moroccan phone book) is affirmative action. Therefore, contrary to the established cliché, Tzipper is not at all a man of literature, and has never been a man of literature - but a politician. His current deviation into the political field is not a whim, but a response to the deep trend that drives him - manipulation in the field. For who is a greater manipulator of systems, and on the other hand devoid of any intrinsic value, than Bibi? Tzipper is the Machiavelli of Hebrew literature, and his contribution to it in the long run will be remembered as negative, especially because he was only interested in the short term. The emperor will be forgotten, while the masterpieces written during his reign (forty years I was weary of that generation, and said, \"They are a people who err in their hearts, and they do not know My ways\") - will be remembered.

5 - The News

The news: functioning. More or less. In the print edition. This in itself shouldn't have been news or headlines, but days have come in Haaretz when if something isn't deteriorating, that in itself is already news - and a sensational headline. After all, the headlines in the online edition are clickbait, meaning traps designed to deceive the reader. It works once. Twice. A hundred times. On the thousandth time - even the dumbest reader no longer clicks. And who's left? Who becomes Haaretz's audience? The square of dumb. Every newspaper deserves the readership worthy of it, and who said Haaretz isn't opening up to new audiences.

And the commentary? Yossi Verter is becoming a kind of Uri Klein of politics - always the same good merchandise, under the same fixed assumptions, but for twenty years now, and the Bitch is satisfied but not impressed. Amos Harel is okay, but he's not as brilliant as Amir Oren (whose disappearance mystery the Bitch solvedhere- thanks to her developed sense of smell). Other \"commentators\" like Chemi Shalev have long since sold their pens to an agenda, and the only enjoyment from reading Chemi is seeing how the Trump phenomenon slaps him in the face again and again (and again. And again!), and he doesn't learn. Simply abuse of reality on our correspondent in Washington - the land of unlimited interpretations. Just like the American Democratic left, which he diligently voices with complete lack of self-awareness (that is - typical), under the guise of legitimate news commentary. Pach [Translator's note: \"tin\" in Hebrew] is short for pachhhh [Translator's note: an expression of disdain].

4 - The Magazine

Under the leadership of Uri \"Shchori\" [Translator's note: a play on the word \"black\" in Hebrew] Mark (here) the magazine maintains a sick but stable condition. One of the questions that always personally bothers me as a canine soul in such cases is this: Does Uri Mark know that he's producing a mediocre minus magazine, and is trying to improve it to the best of his ability, or does he think the magazine is excellent and is proud of it (the monkey in its mother's eyes - is a deer), and doesn't understand at all what the dogs want from his life? In almost every magazine there's still at least one article worth reading, and in almost every magazine there's all the rest. Does \"Shchori\" Mark think that if only he had the resources and writers from the classic period of the magazine, and that he's not managing to produce a better product because of the constraints, or does he really think he's producing a wonderful magazine that continues the tradition of the past - and doesn't just parasitically suck credit from it, until the credit dries up? Even 20 Questions is deteriorating with flattery to the deteriorating audience itself (isn't it a modest demand to learn something of value - even modest - from each question? Because most questions have one fixed answer: interesting to my grandma). And this is just a typical example of what's happening to almost all the columns. The magazine combines a kind of inertia of a ship, along with a general feeling of the sinking of Haaretz's flagship. And the captain, as known, is the last to leave (no doubt he's a good guy).

On the other hand, \"From the Famous\" is a brilliant idea, which deserved to be expanded, and like in \"Alaxon Classic\" to publish classic articles from the magazine's past days, or just historical articles that will show the gap between present consciousness and the past, or the real-time response to significant past events. If your tradition surpasses your present achievements - reminisce about it and use it - especially in front of a generation that didn't know Joseph. For example, the selected letters published by Dov Alfon from the magazine under his editorship. And by the way, if there's one thing that can make the Bitch come home with the newspaper in her mouth and her tail between her legs, it's bringing back Dov Alfon! An excellent editor both in Haaretz and in Alaxon - which shows that the editor makes the newspaper.

Continuation of the all-time \"Haaretz\" ranking - bottom of the table

Haaretz Critique

"},"source_url":{"kind":"string","value":"https://hitdarderut-haaretz.org/bikoret-haaretz12.html"},"translated_url":{"kind":"string","value":"https://degeneration-of-nation.org/en/press-review12.html"}}},{"rowIdx":1,"cells":{"article_code":{"kind":"string","value":"night-life50"},"source_lang":{"kind":"string","value":"he"},"target_lang":{"kind":"string","value":"en"},"section_name":{"kind":"string","value":"night-life"},"source_text":{"kind":"string","value":"התדרדרות הארץ\n\nאיך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה\n\nמה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות\n\nמאת: ממיר כבלים\n\n\"מומר בגילוי פנים הרי הוא כעכו\"ם לכל דבר\" - ירושלמי (מקור)\n\nחלמתי שאומרים לי שמה זה פה, החברה לא יכולה לממן אדם שמתחזה לחתול. למה שנשלם מיסים בשביל שאתה תאכל מהקערה? אתה רק הדחקת את האדם הפנימי שבך, איתו נולדת. מתוך זלזול בפוטנציאל הספרותי האדיר של הנפש האנושית, אתה כותב שאתה חתול וזורק את רוח האדם הגדולה לפח, כאילו זה דבר של מה בכך, וזה מעליב אותנו באופן אישי. לא נועדת להיות סתם חתול - אלא נזר הבריאה, כמונו. מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות. כי כבר מדברים על הפוסט-הומניזם. אבל תמיד חשבנו שזה יהיה משהו באמת מדהים, כמו בינה מלאכותית, או רשת מוחות, או אדם-על. והנה במה העולם נגמר: בחתול.\n\nושולחים אותי לטיפולי המרה לחתולים, להפוך אותי לבנאדם. או ליתר דיוק, להחזיר אותי לאנושיות שאבדה לי בדרך, ולא מצאתי את הדרך חזרה. כי כולנו נולדנו שווים, כולנו בני אדם ללא הבדל דת, גזע, וזנב. הנה, מלטפים את ראשי, גם אתה נבראת בצלם אלוהים. ואתה רוצה לומר לי שלאלוהים יש זנב? ובכלל, אתה מאוד זקוק לזה במצב המשברי הזה, בין חתול לבן-אדם, אתה חייב תמיכה מקצועית שתעזור לך להבין אם אתה באמת רוצה להיות חתול. למצוא את האני הפנימי האמיתי שלך, למקרה שהתבלבלת, כי אולי התחלת לעשות מיאו בשביל הכיף, סתם ככה מול המראה, ואז שכנעת את עצמך שאתה באמת חתול. זה קורה, יש אנשים מפורסמים מאוד בטלוויזיה, שכולנו מכירים, שהיו פעם משוכנעים שהם חתולים - ותראה איפה הם היום, כשהם בני אדם. טיפול יעשה לך טוב, תשקיע קצת בעצמך. רק 500 ש\"ח בשעה כדי לתת למישהו בשביל שישמע את היללות שלך. תוציא את כולן החוצה - ותגלה שאחרי שנגמרו לך כל היללות, נשארת בנאדם. זה הכוח של הריפוי בדיבור, שהוא עובד הכי טוב בריפוי ביילול. פרויד היה גאון, ענק יצירתי, ומה שהכי חשוב - מענטש. הכי חשוב להיות בנאדם.\n\nוהפסיכותול, הפסיכולוג שמתמחה בחתולים, דווקא נחמד מאוד, ומתחיל לשחק אתי בחתול ובעכבר. וכל פעם אנחנו משחקים ואני רודף אחרי העכבר והוא מחביא אותו, ואומר לי: אני אתן לך את העכבר, אם רק תעשה משהו קטן, מה אכפת לך. במקום לאכול מהקערה - תאכל מהצלחת. במקום לרדוף ולחסל ג'וק - תצרח מפחד. במקום לגדל פרווה - תגדל קרחת. ככה לאט לאט - עד שהוא הופך אותי לבנאדם אמיתי. והוא מציג אותי בכנס כדוגמה להמרה מוצלחת. פריצת דרך טיפולית, בניגוד לכל הדעות הקדומות נגד המרות: תראו כאן חתול אומלל - שהפך לאדם מאושר. תראו איך הוא יושב כאן בקהל, בלי שתוכלו אפילו לזהות אותו, ומייד יעלה לבמה - לא על ארבע - ויענה לשאלות - ולא ביללות. הוא מעביר שקף במצגת, וכתוב שם: ניצחון המדע על תסמונת החתול, והקהל הנרגש מוחא כפיים, והוא מזיז את הסימן של החץ כדי ללחוץ, והנה אני רואה: הוא מחזיק ביד עכבר! ואני מזנק ממקום מושבי, קופץ על ראשי המדענים, שם זינוק לבמה, מפיל את המחשב - ועומד על השולחן נרגש (על שתיים, כמו שלמדתי יפה!) - מחזיק את העכבר בפה. ואמנם כולם פעורי פה מהביצוע - אבל אף אחד לא מוחא לי כפיים.\n\nואומרים לי שאני מקרה מהסוג שמצריך טיפול עומק, כי המרה מחתול זה לא סתם עניין חיצוני, זה ממש המרת דת. חתול זו מחלה רוחנית. ומתחילים לקחת אותי לממיר רבני מוסמך, שכבר המיר מוסלמי לנצרות, ונוצרי מומר בחזרה ליהדות, ואומרים שכך יום אחד הוא יוכל לפתור את הסכסוך - אז חתול זה קטן עליו. ואומרים שהוא ממיר מכל הדתות לכל הדתות שבעולם, תוך שהוא שומר על איכות הקובץ (ואפילו מעלה אותה!). מבחינתו זה ממש משחק: הוא ממיר בודהיסט לשינטואיסט לדאואיסט ולהינדואיסט ואז לבודהיסט בחזרה, רק בשביל התרגול בבוקר. ואז בצהריים הוא ממיר אות, למשל אם מתחשק ג' לע', ואז עגנון הופך לגענון ועם אם תתאמץ תעלה שיש לך גוד המון עילויים לגשות כדי להעיג למדרעה של גילוי עדול בהמרה כמוהו, יא גיעול שחור מכוגר, גלוב ומעגיל. ואז בגרב, אחרי שהמיר את ע' וג' בחזרה, הוא משחק לפני השינה בהמרת חילונים, מקפיטליסט לפמיניסט לביטחוניסט לרלטיביסט לסטארטאפיסט להומניסט למסג'יסט, ונרדם עם מסג' מפנק. ואומרים לי: אדוני החתול, אם הוא לא יגמול אותך מהיללות שלך - אף אחד כבר לא יעזור.\n\nואני בא אל האדמו\"ר הממיר בבוקר, בדיוק יוצא מהחדר שלו טרנסוויסט שהיה שם בלילה, ואומר: אדונינו, ממירנו ורבינו, בבקשה תמיר אותי, אם אתה יכול, לגבר מושך ומצליח ועשיר. והרב ממיר אומר: זה לא עובד ככה. קודם, אתה צריך לרצות להיות גבר. כגבר, אתה כבר תרצה להיות מושך. וכדי להיות מושך אתה תרצה להצליח. ואז תעבוד כמו משוגע להיות עשיר. ואז אם תהיה עשיר - תוכל להרשות לעצמך להיות חתול, כמו שתמיד חלמת. כלומר, אם אתה רוצה להיות חתול בחלום, אתה צריך לרצות להיות גבר במציאות. ככה עובד הקפיטליזם. איזהו עשיר השמח בחתולו, לא? הבנת? ואני אומר במבט תמה: מייאו? והוא מתנדנד בכיסא: או שרצית שאמיר אותך לסוציאליזם, למה לא אמרת?\n\nוהוא מתחיל לטעון בניגון של טיעון בגמרא: יש לך חלום? כן. חלום להיות שווה כמו כולם? בטח שכן. כלומר חלום להיות כמוהו? כמובן. דהיינו - חלום שהוא יהיה כמוך? נכון. אבל אז - אם אתה חתול הוא לא יכול להיות כמוך, ולכן אתה צריך להיות אדם כמוהו - ואז - גם החלום שלו יהיה להיות כמוך! וכך נחיה בחברה שיוויונית, כמו שכולנו חולמים לחיות בה (כולל חתולים! גם הם רוצים אותו דבר כמו כולם, כי אנחנו רוצים חברה שיוויונית, לא?). ואז, באותו גן עדן שיוויוני, או אז, תזכה לגדול שבכל הכבוד בעולם הזה - כבר לא יפלו אותך על רקע חתולי. או שאולי אתה רוצה הסבר פמיניסטי?\n\nוהמייאו שאני מבליע ברצף המילים לא מפריע לו אפילו לרגע להמשיך: כלומר, אתה מבין, אנשים חושבים שהמרה זה באמת משהו קשה ונורא, כי דברים הם כל כך שונים ומוצקים בגולגולת שלהם, אבל האמת, שהם לא כל כך שונים כמו שחילונים מדמיינים. צריך להבין שהמוח בפנימיותו הוא פלסטי ונוזלי, ושהעולם הוא חלומי. שכל ההבדל בין אדם לחתול הוא רק התבנית החיצונית, ולכן אם הגעת לתודעת נוזל אתה יכול להפוך פעמיים בדקה מחתול לבנאדם ולהפך - לפי הצורך - ולאף אחד לא יהיה אכפת מי אתה, ובעיקר למי שמאוד אכפת לו מי אתה, ושואל מי זה עיגול שחור, במקום לשאול מה זה. כי זה רק נראה כאילו כל האיזם הללו מנוגדים, במוחות המרובעים, אבל באמת כל האידיאולוגיות הללו אותו דבר, אם יש לך מוח בצורת עיגול. כי מה הבעיה של כל החילונים? שהם לא למדו את תורת הגלגולים, ולא מבינים בעיגולים. הרי בספרים הקדושים כתוב שנשמת גבר יכולה להתגלגל באישה, וגם להפך, ונשמה יכולה להתגלגל אפילו בבעל חיים, למשל חתול, ולמה שנשמה לא תתגלגל בעיגול? יש משהו יותר מתאים מעיגול לגלגול?\n\nואני מסתכל על האדמו\"ר הממיר ומיילל בהתלהבות: מייאו, מייאו!! והוא ממשיך בלהט: מה אתה חושב, שאם הרב שך היה ביוון העתיקה, הוא לא היה הומו ואפיקורס? ומה לדעתך, אם אפלטון היה נולד חרדי, הוא לא היה הרב שך? ושאם חתול נולד עיגול, הוא לא היה עושה מיאו? ושאם הרב שך היה נולד כלב, הוא לא היה נושך? ושאם עיגול נולד שחור, הוא לא מסתובב? בקיצור, כל מי שטוען משהו, אם הוא היה נולד הפוך, הוא היה טוען להפך. זה סוד הנטיות ההפוכות. הוא רק חושב שהוא קובע מה הוא חושב, אבל האמת היא שסוד הגלגולים חזק ממנו אלפי מונים. ואם רק אנשים היו מבינים שהם מתגלגלים, אז גם בגלגול הזה היו נותנים כבוד לחתולים. שלא לדבר על עיגולים.\n\nואני מגרגר בשביעות רצון, וגם הוא מאוד מרוצה וממשיך: ביבי היה חמאסניק אם היה נולד פלסטיני, ואם ערפאת היה יהודי הוא היה כהנא. אז תנוחו. אין סתירה בין חתול לבנאדם. אתה מבין, אתה יכול להיות בנאדם! אין סתירה בין הומו לסטרייט. איך יכולה להיות? אין סתירה בין גבר לאישה! אין סתירה אפילו בין יהודי לערבי, מקסימום תהיה יהודי ששונא את עצמו, כלומר יהודי מצויין. זו התודעה האמיתית של ימות המשיח, התודעה החלומית. כי כל עיגול בלילה הוא שחור, ואי אפשר להיות אותו חתול פעמיים, כמו שאי אפשר לחלום אותו חלום פעמיים, בניגוד לאנשי המוסר, שאצלם תמיד אותו דבר. או מקסימום גברת בשינוי אדרת, וצריך רק להרים את השמלה - והופ! מתחת אותה גרושתך ערומה. כי פמיניסט ושובניסט זה אותו בולשיט. וגם ימני ושמאלני - אותו שעמום. שמעת פעם מישהו שהשתעמם בחלום של עצמו? ולעומת זאת החיים של אנשים כל כך משעממים, שהם רק בהמתנה בין שערוריה לשערוריה.\n\nוהוא מלטף לי את הראש, בדיוק כמו שאני אוהב, ומסביר בקול מלטף: אתה יודע למה? כי הם אף פעם לא עברו באמת טרנספורמציה. הם רק מממשים את עצמם, ומה יותר משעמם מלממש את עצמך? תאר לך ששנה אחת הם היו מחליטים שהם כהניסט, ושנה שנייה ערבי, ושנה שלישית כלב, ושנה שלישית חרדי שמפחד מכלב. אתה מבין איזו תודעה עשירה היתה להם - לעניי הרוח? זה הסוד שהיינו צריכים ללמוד מהנוצרים, שאצלם ישו הופך ללחם. למה שמשה לא יהפוך למצה? או לביצה בחמין? או אפילו לקוגל?\n\nוהממיר לוקח טיפות מים, ואומר: אני מתנצל כי אני יודע כמה חתולים אוהבים מים, אבל זה לא מים אלא המרתי את זה לחלב, כמו שחתולים אוהבים. והוא משפריץ: בשם האב, הבן ורוח התקופה, אני ממיר אותך לעל-אדם: חתולדם. ומטהר אותך מן החטא הקדמון של הקדמוניות והגנטיקה. ומה תעשה הגזענות בעולם שבו כל אדם יכול להיות גזע חדש, דם שלא זרם כמותו מעולם? יצור מקורי לחלוטין, מין חדש! פי אלף מלהיות הומו. או סטרייט. לכו לעזאזל עם כל הזהויות שלכם, והפוליטיקה שלכם, שכל הזמן נדחפים אצלי בין התורים להמרות דחופות, במיוחד אם הימרו על הזהות הלא נכונה - שיצאה מהאופנה. זהות זה דבר כל כך דכאני 1=1=1, זהות זה היחס הכי סתמי שהלוגיקה האנושית המציאה, ודווקא לכן היא כזאת פופולארית כיום, כי אני זה אני זה אני זה אני. היום במקום שלאנשים תהיה נשמה, שעוברת גלגולים, יש להם זהות. והם מצביעים לפי הזהות שלהם ומזדהים עם כל מיני אנשים בחדשות, בסדרות המפגרות, גם ספרות הם שופטים לפי הזדהות, הטיפשים - ואפילו את היהדות הפכו לזהות. זוועה. ורק תיזהר לך - שלא יהפכו את החתוליות לזהות חתולית. והוא מיילל בקולי קולות: מייייייאו!\n\nואני מקשיב לרב-חתול מהופנט, והוא ממשיך ללמד אותי הלכות חתולים: לכן - אל תהיה עוד קורבן של פוליטיקת ההזדהויות. אתה צריך להיות גם בעד ביבי וגם נגדו. להזדהות עם כולם - זה להזדהות עם בורא עולם. כי האויב הלוגי של הזהות זה הדמיון - צריך לחיות את החלום. להסתובב ולהתהפך כמו עיגול גאה סביב צירך - אלף פעם ביום. פעם, בעולם הקלאסי, היו מטמורפוזות, היו מאמינים בשינוי, זה היה נרטיב מרכזי, האלים עצמם היו מתחפשים, ומי שמאמין באלוהים בוודאי צריך להאמין שהכל אפשרי, הכל נס, הכל פורים, ונהפוכו. פעם, אנשי הסוד היו חוקרים את הגלגולים שלהם לאורך הדורות, ומבינים את עצמם כמורכבים מדמויות, ואם למשל התגלגל בך רוצח או אנס - אתה מתקן את נשמתו, ואם התגלגלה בך אישה עקרה - זה מסביר כמה דברים, לא? - וככה כל הנטיות והסתירות באישיותך... אתה מבין איזו פסיכולוגיה עשירה היתה להם? היום אם תטען שאתה חתול יצחקו עליך, וזה יחשב לנרטיב פגום. אבל זה הפתרון לכל המתחים והסכסוכים, זאת פנימיות התורה: המרה, המרה, המרה! ואני אומר: מייאו? והוא אומר: אז עכשיו תשאל מה. ואני אומר: מה? והוא אומר: אתה רואה? ועכשיו תשאל מייאו. ואני אומר: מייאו? והוא אומר: מצויין. כשאתה יוצא מהחדר הזה, תשאל אותם מה. אבל אנחנו בינינו יודעים שאתה באמת חתול ובאמת הכוונה זה מייאו. הבנת? ואני אומר: מה? והוא פותח את הדלת לרווחה וצועק: הבא בתור - לבבא ממיר!\n\nחיי לילה"},"translated_text":{"kind":"string","value":"The Degeneration of the Nation\n\nHow I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy\n\nWhat would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity\n\nBy: Cable Converter\n\n\"A convert who reveals himself is like an idolater in every respect\" - Jerusalem Talmud (Source)\n\nI dreamed they were telling me what's this, society can't finance a person pretending to be a cat. Why should we pay taxes for you to eat from a bowl? You've only repressed the inner human within you, with which you were born. Out of disregard for the tremendous literary potential of the human soul, you write that you're a cat and throw the great human spirit in the trash, as if it's a trivial matter, and it offends us personally. You weren't meant to be just a cat - but the crown of creation, like us. What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity. Because they're already talking about post-humanism. But we always thought it would be something truly amazing, like artificial intelligence, or a network of minds, or a superhuman. And here's how the world ends: with a cat.\n\nAnd they send me to cat conversion therapy, to turn me into a human. Or more precisely, to return me to the humanity I lost along the way, and couldn't find my way back. Because we were all born equal, we're all human beings regardless of religion, race, and tail. Here, they pat my head, you too were created in God's image. And you want to tell me that God has a tail? And anyway, you really need this in this crisis state, between cat and human, you must have professional support to help you understand if you really want to be a cat. To find your true inner self, in case you got confused, because maybe you started meowing for fun, just like that in front of the mirror, and then convinced yourself that you're really a cat. It happens, there are very famous people on TV, whom we all know, who were once convinced they were cats - and look where they are today, as human beings. Therapy will do you good, invest a little in yourself. Just 500 shekels an hour to give someone to listen to your howls. Let them all out - and you'll discover that after you've run out of all your howls, you're left a human. That's the power of talk therapy, which works best in howl therapy. Freud was a genius, a creative giant, and most importantly - a mensch [Yiddish: a person of integrity and honor]. The most important thing is to be human.\n\nAnd the psychocat, the psychologist specializing in cats, is actually very nice, and starts playing cat and mouse with me. And every time we play and I chase after the mouse and he hides it, and tells me: I'll give you the mouse, if you just do one small thing, what do you care. Instead of eating from the bowl - eat from the plate. Instead of chasing and killing a cockroach - scream in fear. Instead of growing fur - grow baldness. Slowly like this - until he turns me into a real human. And he presents me at a conference as an example of successful conversion. A therapeutic breakthrough, contrary to all prejudices against conversions: look here at a miserable cat - who became a happy human. Look how he sits here in the audience, without you even being able to identify him, and will immediately go up on stage - not on all fours - and answer questions - and not in howls. He advances a slide in the presentation, and it says: The victory of science over cat syndrome, and the excited audience applauds, and he moves the arrow sign to click, and here I see: he's holding a mouse in his hand! And I leap from my seat, jump over the heads of the scientists, make a leap for the stage, knock over the computer - and stand on the table excited (on two legs, as I've learned well!) - holding the mouse in my mouth. And although everyone is open-mouthed at the performance - no one applauds me.\n\nAnd they tell me that I'm a case of the type that requires deep treatment, because conversion from a cat is not just an external matter, it's really a religious conversion. A cat is a spiritual disease. And they start taking me to a certified rabbinic converter, who has already converted a Muslim to Christianity, and a converted Christian back to Judaism, and they say that one day he will be able to solve the conflict - so a cat is small for him. And they say he converts from all religions to all religions in the world, while maintaining file quality (and even improving it!). For him it's really a game: he converts a Buddhist to Shintoist to Taoist to Hindu and then back to Buddhist, just for morning practice. Then at noon he converts a letter, for example if he feels like changing 'g' to 'a', and then Agnon [famous Israeli author] becomes Ganon and if you try hard you'll see that you have a good many reasons to approach in order to reach the level of great revelation in conversion like him, you black disgusting cat, round and repulsive. And then in the evening, after converting 'a' and 'g' back, he plays before sleep with converting secular people, from capitalist to feminist to securitist to relativist to startupist to humanist to massagist, and falls asleep with a pampering massage. And they tell me: Mr. Cat, if he doesn't wean you off your howls - no one will help anymore.\n\nAnd I come to the converting Admor [Hasidic leader] in the morning, just as a transvestite who was there at night is leaving his room, and say: Our master, our converter and our rabbi, please convert me, if you can, to an attractive and successful and rich man. And the converting rabbi says: It doesn't work like that. First, you need to want to be a man. As a man, you'll already want to be attractive. And to be attractive you'll want to succeed. And then you'll work like crazy to be rich. And then if you're rich - you can afford to be a cat, like you always dreamed. That is, if you want to be a cat in your dream, you need to want to be a man in reality. That's how capitalism works. Who is rich? He who is happy with his cat, right? You understand? And I say with a bewildered look: Meow? And he rocks in his chair: Or did you want me to convert you to socialism, why didn't you say so?\n\nAnd he starts to chant in the tune of a Talmudic argument: Do you have a dream? Yes. A dream to be equal like everyone? Of course. Meaning a dream to be like him? Obviously. That is - a dream that he will be like you? Right. But then - if you're a cat he can't be like you, and therefore you need to be a human like him - and then - his dream will also be to be like you! And so we'll live in an egalitarian society, like we all dream of living in (including cats! They too want the same thing as everyone, because we want an egalitarian society, right?). And then, in that egalitarian paradise, or then, you'll merit the greatest of all honor in this world - they will no longer discriminate against you on feline grounds. Or maybe you want a feminist explanation?\n\nAnd the meow that I slip into the stream of words doesn't even disturb him for a moment to continue: That is, you understand, people think that conversion is really something difficult and terrible, because things are so different and solid in their skull, but the truth is, they're not as different as secular people imagine. You need to understand that the brain internally is plastic and fluid, and that the world is dreamlike. That all the difference between a human and a cat is just the external mold, and therefore if you've reached fluid consciousness you can turn twice a minute from cat to human and vice versa - as needed - and no one will care who you are, and especially those who really care who you are, and ask who is this black circle, instead of asking what it is. Because it only seems like all these -isms are contradictory, in square minds, but really all these ideologies are the same, if you have a round-shaped mind. Because what's the problem with all the secular people? That they haven't learned the doctrine of reincarnations, and don't understand circles. After all, it's written in the holy books that a man's soul can reincarnate in a woman, and vice versa, and a soul can even reincarnate in an animal, for example a cat, and why shouldn't a soul reincarnate in a circle? Is there anything more suitable than a circle for reincarnation?\n\nAnd I look at the converting Admor and meow enthusiastically: Meow, meow!! And he continues passionately: What do you think, if Rabbi Shach [prominent ultra-Orthodox rabbi] had been in ancient Greece, wouldn't he have been gay and an Epicurean? And what do you think, if Plato had been born ultra-Orthodox, wouldn't he have been Rabbi Shach? And if a cat was born a circle, wouldn't it meow? And if Rabbi Shach had been born a dog, wouldn't he bite? And if a circle was born black, doesn't it turn? In short, anyone who claims something, if they were born the opposite, they would claim the opposite. This is the secret of opposite tendencies. He only thinks he determines what he thinks, but the truth is that the secret of reincarnations is thousands of times stronger than him. And if only people understood that they reincarnate, then even in this incarnation they would give respect to cats. Not to mention circles.\n\nAnd I purr with satisfaction, and he too is very pleased and continues: Bibi [Netanyahu] would have been a Hamas member if he had been born Palestinian, and if Arafat had been Jewish he would have been Kahane [far-right Israeli politician]. So relax. There's no contradiction between cat and human. You understand, you can be human! There's no contradiction between gay and straight. How could there be? There's no contradiction even between man and woman! There's not even a contradiction between Jew and Arab, at most you'll be a self-hating Jew, meaning an excellent Jew. This is the true consciousness of the Messianic era, the dreamlike consciousness. Because every circle at night is black, and you can't be the same cat twice, just as you can't dream the same dream twice, unlike the moralists, for whom it's always the same thing. Or at most a lady in a different dress, and you just need to lift the skirt - and voila! Underneath the same naked ex-wife. Because feminist and chauvinist are the same bullshit. And right-wing and left-wing - the same boredom. Have you ever heard of someone who got bored in their own dream? And on the other hand people's lives are so boring, that they're just waiting between scandal and scandal.\n\nAnd he strokes my head, exactly as I like, and explains in a caressing voice: You know why? Because they've never really undergone transformation. They're just realizing themselves, and what's more boring than realizing yourself? Imagine if one year they decided they were Kahanist, and the second year Arab, and the third year a dog, and the fourth year an ultra-Orthodox who's afraid of dogs. You understand what rich consciousness they would have - for the poor in spirit? This is the secret we should have learned from the Christians, where Jesus turns into bread. Why shouldn't Moses turn into matzah? Or an egg in cholent? Or even kugel?\n\nAnd the converter takes drops of water, and says: I apologize because I know how much cats love water, but this isn't water but I've converted it to milk, as cats love. And he sprinkles: In the name of the Father, the Son and the Spirit of the Age, I convert you to a super-human: cathuman. And purify you from the original sin of antiquity and genetics. And what will racism do in a world where every person can be a new race, blood that has never flowed before? A completely original creature, a new species! A thousand times more than being gay. Or straight. Go to hell with all your identities, and your politics, which are always pushing in between my lines for urgent conversions, especially if they bet on the wrong identity - that went out of fashion. Identity is such an oppressive thing 1=1=1, identity is the most trivial relation that human logic invented, and precisely for that reason it's so popular today, because I am me is me is me. Today instead of people having a soul, that goes through reincarnations, they have an identity. And they vote according to their identity and identify with all kinds of people in the news, in the stupid series, they even judge literature by identification, the fools - and they've even turned Judaism into an identity. Horrible. And just be careful - that they don't turn catness into a cat identity. And he howls at the top of his voice: Meeeeeow!\n\nAnd I listen to the rabbi-cat mesmerized, and he continues to teach me the laws of cats: Therefore - don't be another victim of identity politics. You need to be both for Bibi and against him. To identify with everyone - is to identify with the Creator of the world. Because the logical enemy of identity is imagination - you need to live the dream. To turn and flip like a proud circle around your axis - a thousand times a day. Once, in the classical world, there were metamorphoses, they believed in change, it was a central narrative, the gods themselves would disguise themselves, and whoever believes in God certainly needs to believe that everything is possible, everything is a miracle, everything is Purim, and its opposite. Once, the mystics would investigate their reincarnations throughout the generations, and understand themselves as composed of characters, and if for example a murderer or rapist reincarnated in you - you correct his soul, and if a barren woman reincarnated in you - that explains a few things, right? - and so all the tendencies and contradictions in your personality... You understand what rich psychology they had? Today if you claim you're a cat they'll laugh at you, and it will be considered a flawed narrative. But this is the solution to all tensions and conflicts, this is the inner essence of the Torah: conversion, conversion, conversion! And I say: Meow? And he says: Now ask what. And I say: What? And he says: You see? And now ask meow. And I say: Meow? And he says: Excellent. When you leave this room, ask them what. But between us we know that you're really a cat and really the intention is meow. Understand? And I say: What? And he opens the door wide and shouts: Next in line - for the converting Baba [wise man]!\n\nNightlife"},"source_html":{"kind":"string","value":"איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה - חיי לילה - התדרדרות הארץ

התדרדרות הארץ

איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה

מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות

מאת: ממיר כבלים

\"מומר בגילוי פנים הרי הוא כעכו\"ם לכל דבר\" - ירושלמי  (מקור)

חלמתי שאומרים לי שמה זה פה, החברה לא יכולה לממן אדם שמתחזה לחתול. למה שנשלם מיסים בשביל שאתה תאכל מהקערה? אתה רק הדחקת את האדם הפנימי שבך, איתו נולדת. מתוך זלזול בפוטנציאל הספרותי האדיר של הנפש האנושית, אתה כותב שאתה חתול וזורק את רוח האדם הגדולה לפח, כאילו זה דבר של מה בכך, וזה מעליב אותנו באופן אישי. לא נועדת להיות סתם חתול - אלא נזר הבריאה, כמונו. מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות. כי כבר מדברים על הפוסט-הומניזם. אבל תמיד חשבנו שזה יהיה משהו באמת מדהים, כמו בינה מלאכותית, או רשת מוחות, או אדם-על. והנה במה העולם נגמר: בחתול.

ושולחים אותי לטיפולי המרה לחתולים, להפוך אותי לבנאדם. או ליתר דיוק, להחזיר אותי לאנושיות שאבדה לי בדרך, ולא מצאתי את הדרך חזרה. כי כולנו נולדנו שווים, כולנו בני אדם ללא הבדל דת, גזע, וזנב. הנה, מלטפים את ראשי, גם אתה נבראת בצלם אלוהים. ואתה רוצה לומר לי שלאלוהים יש זנב? ובכלל, אתה מאוד זקוק לזה במצב המשברי הזה, בין חתול לבן-אדם, אתה חייב תמיכה מקצועית שתעזור לך להבין אם אתה באמת רוצה להיות חתול. למצוא את האני הפנימי האמיתי שלך, למקרה שהתבלבלת, כי אולי התחלת לעשות מיאו בשביל הכיף, סתם ככה מול המראה, ואז שכנעת את עצמך שאתה באמת חתול. זה קורה, יש אנשים מפורסמים מאוד בטלוויזיה, שכולנו מכירים, שהיו פעם משוכנעים שהם חתולים - ותראה איפה הם היום, כשהם בני אדם. טיפול יעשה לך טוב, תשקיע קצת בעצמך. רק 500 ש\"ח בשעה כדי לתת למישהו בשביל שישמע את היללות שלך. תוציא את כולן החוצה - ותגלה שאחרי שנגמרו לך כל היללות, נשארת בנאדם. זה הכוח של הריפוי בדיבור, שהוא עובד הכי טוב בריפוי ביילול. פרויד היה גאון, ענק יצירתי, ומה שהכי חשוב - מענטש. הכי חשוב להיות בנאדם.

והפסיכותול, הפסיכולוג שמתמחה בחתולים, דווקא נחמד מאוד, ומתחיל לשחק אתי בחתול ובעכבר. וכל פעם אנחנו משחקים ואני רודף אחרי העכבר והוא מחביא אותו, ואומר לי: אני אתן לך את העכבר, אם רק תעשה משהו קטן, מה אכפת לך. במקום לאכול מהקערה - תאכל מהצלחת. במקום לרדוף ולחסל ג'וק - תצרח מפחד. במקום לגדל פרווה - תגדל קרחת. ככה לאט לאט - עד שהוא הופך אותי לבנאדם אמיתי. והוא מציג אותי בכנס כדוגמה להמרה מוצלחת. פריצת דרך טיפולית, בניגוד לכל הדעות הקדומות נגד המרות: תראו כאן חתול אומלל - שהפך לאדם מאושר. תראו איך הוא יושב כאן בקהל, בלי שתוכלו אפילו לזהות אותו, ומייד יעלה לבמה - לא על ארבע - ויענה לשאלות - ולא ביללות. הוא מעביר שקף במצגת, וכתוב שם: ניצחון המדע על תסמונת החתול, והקהל הנרגש מוחא כפיים, והוא מזיז את הסימן של החץ כדי ללחוץ, והנה אני רואה: הוא מחזיק ביד עכבר! ואני מזנק ממקום מושבי, קופץ על ראשי המדענים, שם זינוק לבמה, מפיל את המחשב - ועומד על השולחן נרגש (על שתיים, כמו שלמדתי יפה!) - מחזיק את העכבר בפה. ואמנם כולם פעורי פה מהביצוע - אבל אף אחד לא מוחא לי כפיים.

ואומרים לי שאני מקרה מהסוג שמצריך טיפול עומק, כי המרה מחתול זה לא סתם עניין חיצוני, זה ממש המרת דת. חתול זו מחלה רוחנית. ומתחילים לקחת אותי לממיר רבני מוסמך, שכבר המיר מוסלמי לנצרות, ונוצרי מומר בחזרה ליהדות, ואומרים שכך יום אחד הוא יוכל לפתור את הסכסוך - אז חתול זה קטן עליו. ואומרים שהוא ממיר מכל הדתות לכל הדתות שבעולם, תוך שהוא שומר על איכות הקובץ (ואפילו מעלה אותה!). מבחינתו זה ממש משחק: הוא ממיר בודהיסט לשינטואיסט לדאואיסט ולהינדואיסט ואז לבודהיסט בחזרה, רק בשביל התרגול בבוקר. ואז בצהריים הוא ממיר אות, למשל אם מתחשק ג' לע', ואז עגנון הופך לגענון ועם אם תתאמץ תעלה שיש לך גוד המון עילויים לגשות כדי להעיג למדרעה של גילוי עדול בהמרה כמוהו, יא גיעול שחור מכוגר, גלוב ומעגיל. ואז בגרב, אחרי שהמיר את ע' וג' בחזרה, הוא משחק לפני השינה בהמרת חילונים, מקפיטליסט לפמיניסט לביטחוניסט לרלטיביסט לסטארטאפיסט להומניסט למסג'יסט, ונרדם עם מסג' מפנק. ואומרים לי: אדוני החתול, אם הוא לא יגמול אותך מהיללות שלך - אף אחד כבר לא יעזור.

ואני בא אל האדמו\"ר הממיר בבוקר, בדיוק יוצא מהחדר שלו טרנסוויסט שהיה שם בלילה, ואומר: אדונינו, ממירנו ורבינו, בבקשה תמיר אותי, אם אתה יכול, לגבר מושך ומצליח ועשיר. והרב ממיר אומר: זה לא עובד ככה. קודם, אתה צריך לרצות להיות גבר. כגבר, אתה כבר תרצה להיות מושך. וכדי להיות מושך אתה תרצה להצליח. ואז תעבוד כמו משוגע להיות עשיר. ואז אם תהיה עשיר - תוכל להרשות לעצמך להיות חתול, כמו שתמיד חלמת. כלומר, אם אתה רוצה להיות חתול בחלום, אתה צריך לרצות להיות גבר במציאות. ככה עובד הקפיטליזם. איזהו עשיר השמח בחתולו, לא? הבנת? ואני אומר במבט תמה: מייאו? והוא מתנדנד בכיסא: או שרצית שאמיר אותך לסוציאליזם, למה לא אמרת?

והוא מתחיל לטעון בניגון של טיעון בגמרא: יש לך חלום? כן. חלום להיות שווה כמו כולם? בטח שכן. כלומר חלום להיות כמוהו? כמובן. דהיינו - חלום שהוא יהיה כמוך? נכון. אבל אז - אם אתה חתול הוא לא יכול להיות כמוך, ולכן אתה צריך להיות אדם כמוהו - ואז - גם החלום שלו יהיה להיות כמוך! וכך נחיה בחברה שיוויונית, כמו שכולנו חולמים לחיות בה (כולל חתולים! גם הם רוצים אותו דבר כמו כולם, כי אנחנו רוצים חברה שיוויונית, לא?). ואז, באותו גן עדן שיוויוני, או אז, תזכה לגדול שבכל הכבוד בעולם הזה - כבר לא יפלו אותך על רקע חתולי. או שאולי אתה רוצה הסבר פמיניסטי?

והמייאו שאני מבליע ברצף המילים לא מפריע לו אפילו לרגע להמשיך: כלומר, אתה מבין, אנשים חושבים שהמרה זה באמת משהו קשה ונורא, כי דברים הם כל כך שונים ומוצקים בגולגולת שלהם, אבל האמת, שהם לא כל כך שונים כמו שחילונים מדמיינים. צריך להבין שהמוח בפנימיותו הוא פלסטי ונוזלי, ושהעולם הוא חלומי. שכל ההבדל בין אדם לחתול הוא רק התבנית החיצונית, ולכן אם הגעת לתודעת נוזל אתה יכול להפוך פעמיים בדקה מחתול לבנאדם ולהפך - לפי הצורך - ולאף אחד לא יהיה אכפת מי אתה, ובעיקר למי שמאוד אכפת לו מי אתה, ושואל מי זה עיגול שחור, במקום לשאול מה זה. כי זה רק נראה כאילו כל האיזם הללו מנוגדים, במוחות המרובעים, אבל באמת כל האידיאולוגיות הללו אותו דבר, אם יש לך מוח בצורת עיגול. כי מה הבעיה של כל החילונים? שהם לא למדו את תורת הגלגולים, ולא מבינים בעיגולים. הרי בספרים הקדושים כתוב שנשמת גבר יכולה להתגלגל באישה, וגם להפך, ונשמה יכולה להתגלגל אפילו בבעל חיים, למשל חתול, ולמה שנשמה לא תתגלגל בעיגול? יש משהו יותר מתאים מעיגול לגלגול?

ואני מסתכל על האדמו\"ר הממיר ומיילל בהתלהבות: מייאו, מייאו!! והוא ממשיך בלהט: מה אתה חושב, שאם הרב שך היה ביוון העתיקה, הוא לא היה הומו ואפיקורס? ומה לדעתך, אם אפלטון היה נולד חרדי, הוא לא היה הרב שך? ושאם חתול נולד עיגול, הוא לא היה עושה מיאו? ושאם הרב שך היה נולד כלב, הוא לא היה נושך? ושאם עיגול נולד שחור, הוא לא מסתובב? בקיצור, כל מי שטוען משהו, אם הוא היה נולד הפוך, הוא היה טוען להפך. זה סוד הנטיות ההפוכות. הוא רק חושב שהוא קובע מה הוא חושב, אבל האמת היא שסוד הגלגולים חזק ממנו אלפי מונים. ואם רק אנשים היו מבינים שהם מתגלגלים, אז גם בגלגול הזה היו נותנים כבוד לחתולים. שלא לדבר על עיגולים.

ואני מגרגר בשביעות רצון, וגם הוא מאוד מרוצה וממשיך: ביבי היה חמאסניק אם היה נולד פלסטיני, ואם ערפאת היה יהודי הוא היה כהנא. אז תנוחו. אין סתירה בין חתול לבנאדם. אתה מבין, אתה יכול להיות בנאדם! אין סתירה בין הומו לסטרייט. איך יכולה להיות? אין סתירה בין גבר לאישה! אין סתירה אפילו בין יהודי לערבי, מקסימום תהיה יהודי ששונא את עצמו, כלומר יהודי מצויין. זו התודעה האמיתית של ימות המשיח, התודעה החלומית. כי כל עיגול בלילה הוא שחור, ואי אפשר להיות אותו חתול פעמיים, כמו שאי אפשר לחלום אותו חלום פעמיים, בניגוד לאנשי המוסר, שאצלם תמיד אותו דבר. או מקסימום גברת בשינוי אדרת, וצריך רק להרים את השמלה - והופ! מתחת אותה גרושתך ערומה. כי פמיניסט ושובניסט זה אותו בולשיט. וגם ימני ושמאלני - אותו שעמום. שמעת פעם מישהו שהשתעמם בחלום של עצמו? ולעומת זאת החיים של אנשים כל כך משעממים, שהם רק בהמתנה בין שערוריה לשערוריה.

והוא מלטף לי את הראש, בדיוק כמו שאני אוהב, ומסביר בקול מלטף: אתה יודע למה? כי הם אף פעם לא עברו באמת טרנספורמציה. הם רק מממשים את עצמם, ומה יותר משעמם מלממש את עצמך? תאר לך ששנה אחת הם היו מחליטים שהם כהניסט, ושנה שנייה ערבי, ושנה שלישית כלב, ושנה שלישית חרדי שמפחד מכלב. אתה מבין איזו תודעה עשירה היתה להם - לעניי הרוח? זה הסוד שהיינו צריכים ללמוד מהנוצרים, שאצלם ישו הופך ללחם. למה שמשה לא יהפוך למצה? או לביצה בחמין? או אפילו לקוגל?

והממיר לוקח טיפות מים, ואומר: אני מתנצל כי אני יודע כמה חתולים אוהבים מים, אבל זה לא מים אלא המרתי את זה לחלב, כמו שחתולים אוהבים. והוא משפריץ: בשם האב, הבן ורוח התקופה, אני ממיר אותך לעל-אדם: חתולדם. ומטהר אותך מן החטא הקדמון של הקדמוניות והגנטיקה. ומה תעשה הגזענות בעולם שבו כל אדם יכול להיות גזע חדש, דם שלא זרם כמותו מעולם? יצור מקורי לחלוטין, מין חדש! פי אלף מלהיות הומו. או סטרייט. לכו לעזאזל עם כל הזהויות שלכם, והפוליטיקה שלכם, שכל הזמן נדחפים אצלי בין התורים להמרות דחופות, במיוחד אם הימרו על הזהות הלא נכונה - שיצאה מהאופנה. זהות זה דבר כל כך דכאני 1=1=1, זהות זה היחס הכי סתמי שהלוגיקה האנושית המציאה, ודווקא לכן היא כזאת פופולארית כיום, כי אני זה אני זה אני זה אני. היום במקום שלאנשים תהיה נשמה, שעוברת גלגולים, יש להם זהות. והם מצביעים לפי הזהות שלהם ומזדהים עם כל מיני אנשים בחדשות, בסדרות המפגרות, גם ספרות הם שופטים לפי הזדהות, הטיפשים - ואפילו את היהדות הפכו לזהות. זוועה. ורק תיזהר לך - שלא יהפכו את החתוליות לזהות חתולית. והוא מיילל בקולי קולות: מייייייאו!

ואני מקשיב לרב-חתול מהופנט, והוא ממשיך ללמד אותי הלכות חתולים: לכן - אל תהיה עוד קורבן של פוליטיקת ההזדהויות. אתה צריך להיות גם בעד ביבי וגם נגדו. להזדהות עם כולם - זה להזדהות עם בורא עולם. כי האויב הלוגי של הזהות זה הדמיון - צריך לחיות את החלום. להסתובב ולהתהפך כמו עיגול גאה סביב צירך - אלף פעם ביום. פעם, בעולם הקלאסי, היו מטמורפוזות, היו מאמינים בשינוי, זה היה נרטיב מרכזי, האלים עצמם היו מתחפשים, ומי שמאמין באלוהים בוודאי צריך להאמין שהכל אפשרי, הכל נס, הכל פורים, ונהפוכו. פעם, אנשי הסוד היו חוקרים את הגלגולים שלהם לאורך הדורות, ומבינים את עצמם כמורכבים מדמויות, ואם למשל התגלגל בך רוצח או אנס - אתה מתקן את נשמתו, ואם התגלגלה בך אישה עקרה - זה מסביר כמה דברים, לא? - וככה כל הנטיות והסתירות באישיותך… אתה מבין איזו פסיכולוגיה עשירה היתה להם? היום אם תטען שאתה חתול יצחקו עליך, וזה יחשב לנרטיב פגום. אבל זה הפתרון לכל המתחים והסכסוכים, זאת פנימיות התורה: המרה, המרה, המרה! ואני אומר: מייאו? והוא אומר: אז עכשיו תשאל מה. ואני אומר: מה? והוא אומר: אתה רואה? ועכשיו תשאל מייאו. ואני אומר: מייאו? והוא אומר: מצויין. כשאתה יוצא מהחדר הזה, תשאל אותם מה. אבל אנחנו בינינו יודעים שאתה באמת חתול ובאמת הכוונה זה מייאו. הבנת? ואני אומר: מה? והוא פותח את הדלת לרווחה וצועק: הבא בתור - לבבא ממיר!

חיי לילה

"},"translated_html":{"kind":"string","value":"How I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy - The Degeneration of the Nation

The Degeneration of the Nation

How I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy

What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity

By: Cable Converter

\"A convert who reveals himself is like an idolater in every respect\" - Jerusalem Talmud (Source)

I dreamed they were telling me what's this, society can't finance a person pretending to be a cat. Why should we pay taxes for you to eat from a bowl? You've only repressed the inner human within you, with which you were born. Out of disregard for the tremendous literary potential of the human soul, you write that you're a cat and throw the great human spirit in the trash, as if it's a trivial matter, and it offends us personally. You weren't meant to be just a cat - but the crown of creation, like us. What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity. Because they're already talking about post-humanism. But we always thought it would be something truly amazing, like artificial intelligence, or a network of minds, or a superhuman. And here's how the world ends: with a cat.

And they send me to cat conversion therapy, to turn me into a human. Or more precisely, to return me to the humanity I lost along the way, and couldn't find my way back. Because we were all born equal, we're all human beings regardless of religion, race, and tail. Here, they pat my head, you too were created in God's image. And you want to tell me that God has a tail? And anyway, you really need this in this crisis state, between cat and human, you must have professional support to help you understand if you really want to be a cat. To find your true inner self, in case you got confused, because maybe you started meowing for fun, just like that in front of the mirror, and then convinced yourself that you're really a cat. It happens, there are very famous people on TV, whom we all know, who were once convinced they were cats - and look where they are today, as human beings. Therapy will do you good, invest a little in yourself. Just 500 shekels an hour to give someone to listen to your howls. Let them all out - and you'll discover that after you've run out of all your howls, you're left a human. That's the power of talk therapy, which works best in howl therapy. Freud was a genius, a creative giant, and most importantly - a mensch [Yiddish: a person of integrity and honor]. The most important thing is to be human.

And the psychocat, the psychologist specializing in cats, is actually very nice, and starts playing cat and mouse with me. And every time we play and I chase after the mouse and he hides it, and tells me: I'll give you the mouse, if you just do one small thing, what do you care. Instead of eating from the bowl - eat from the plate. Instead of chasing and killing a cockroach - scream in fear. Instead of growing fur - grow baldness. Slowly like this - until he turns me into a real human. And he presents me at a conference as an example of successful conversion. A therapeutic breakthrough, contrary to all prejudices against conversions: look here at a miserable cat - who became a happy human. Look how he sits here in the audience, without you even being able to identify him, and will immediately go up on stage - not on all fours - and answer questions - and not in howls. He advances a slide in the presentation, and it says: The victory of science over cat syndrome, and the excited audience applauds, and he moves the arrow sign to click, and here I see: he's holding a mouse in his hand! And I leap from my seat, jump over the heads of the scientists, make a leap for the stage, knock over the computer - and stand on the table excited (on two legs, as I've learned well!) - holding the mouse in my mouth. And although everyone is open-mouthed at the performance - no one applauds me.

And they tell me that I'm a case of the type that requires deep treatment, because conversion from a cat is not just an external matter, it's really a religious conversion. A cat is a spiritual disease. And they start taking me to a certified rabbinic converter, who has already converted a Muslim to Christianity, and a converted Christian back to Judaism, and they say that one day he will be able to solve the conflict - so a cat is small for him. And they say he converts from all religions to all religions in the world, while maintaining file quality (and even improving it!). For him it's really a game: he converts a Buddhist to Shintoist to Taoist to Hindu and then back to Buddhist, just for morning practice. Then at noon he converts a letter, for example if he feels like changing 'g' to 'a', and then Agnon [famous Israeli author] becomes Ganon and if you try hard you'll see that you have a good many reasons to approach in order to reach the level of great revelation in conversion like him, you black disgusting cat, round and repulsive. And then in the evening, after converting 'a' and 'g' back, he plays before sleep with converting secular people, from capitalist to feminist to securitist to relativist to startupist to humanist to massagist, and falls asleep with a pampering massage. And they tell me: Mr. Cat, if he doesn't wean you off your howls - no one will help anymore.

And I come to the converting Admor [Hasidic leader] in the morning, just as a transvestite who was there at night is leaving his room, and say: Our master, our converter and our rabbi, please convert me, if you can, to an attractive and successful and rich man. And the converting rabbi says: It doesn't work like that. First, you need to want to be a man. As a man, you'll already want to be attractive. And to be attractive you'll want to succeed. And then you'll work like crazy to be rich. And then if you're rich - you can afford to be a cat, like you always dreamed. That is, if you want to be a cat in your dream, you need to want to be a man in reality. That's how capitalism works. Who is rich? He who is happy with his cat, right? You understand? And I say with a bewildered look: Meow? And he rocks in his chair: Or did you want me to convert you to socialism, why didn't you say so?

And he starts to chant in the tune of a Talmudic argument: Do you have a dream? Yes. A dream to be equal like everyone? Of course. Meaning a dream to be like him? Obviously. That is - a dream that he will be like you? Right. But then - if you're a cat he can't be like you, and therefore you need to be a human like him - and then - his dream will also be to be like you! And so we'll live in an egalitarian society, like we all dream of living in (including cats! They too want the same thing as everyone, because we want an egalitarian society, right?). And then, in that egalitarian paradise, or then, you'll merit the greatest of all honor in this world - they will no longer discriminate against you on feline grounds. Or maybe you want a feminist explanation?

And the meow that I slip into the stream of words doesn't even disturb him for a moment to continue: That is, you understand, people think that conversion is really something difficult and terrible, because things are so different and solid in their skull, but the truth is, they're not as different as secular people imagine. You need to understand that the brain internally is plastic and fluid, and that the world is dreamlike. That all the difference between a human and a cat is just the external mold, and therefore if you've reached fluid consciousness you can turn twice a minute from cat to human and vice versa - as needed - and no one will care who you are, and especially those who really care who you are, and ask who is this black circle, instead of asking what it is. Because it only seems like all these -isms are contradictory, in square minds, but really all these ideologies are the same, if you have a round-shaped mind. Because what's the problem with all the secular people? That they haven't learned the doctrine of reincarnations, and don't understand circles. After all, it's written in the holy books that a man's soul can reincarnate in a woman, and vice versa, and a soul can even reincarnate in an animal, for example a cat, and why shouldn't a soul reincarnate in a circle? Is there anything more suitable than a circle for reincarnation?

And I look at the converting Admor and meow enthusiastically: Meow, meow!! And he continues passionately: What do you think, if Rabbi Shach [prominent ultra-Orthodox rabbi] had been in ancient Greece, wouldn't he have been gay and an Epicurean? And what do you think, if Plato had been born ultra-Orthodox, wouldn't he have been Rabbi Shach? And if a cat was born a circle, wouldn't it meow? And if Rabbi Shach had been born a dog, wouldn't he bite? And if a circle was born black, doesn't it turn? In short, anyone who claims something, if they were born the opposite, they would claim the opposite. This is the secret of opposite tendencies. He only thinks he determines what he thinks, but the truth is that the secret of reincarnations is thousands of times stronger than him. And if only people understood that they reincarnate, then even in this incarnation they would give respect to cats. Not to mention circles.

And I purr with satisfaction, and he too is very pleased and continues: Bibi [Netanyahu] would have been a Hamas member if he had been born Palestinian, and if Arafat had been Jewish he would have been Kahane [far-right Israeli politician]. So relax. There's no contradiction between cat and human. You understand, you can be human! There's no contradiction between gay and straight. How could there be? There's no contradiction even between man and woman! There's not even a contradiction between Jew and Arab, at most you'll be a self-hating Jew, meaning an excellent Jew. This is the true consciousness of the Messianic era, the dreamlike consciousness. Because every circle at night is black, and you can't be the same cat twice, just as you can't dream the same dream twice, unlike the moralists, for whom it's always the same thing. Or at most a lady in a different dress, and you just need to lift the skirt - and voila! Underneath the same naked ex-wife. Because feminist and chauvinist are the same bullshit. And right-wing and left-wing - the same boredom. Have you ever heard of someone who got bored in their own dream? And on the other hand people's lives are so boring, that they're just waiting between scandal and scandal.

And he strokes my head, exactly as I like, and explains in a caressing voice: You know why? Because they've never really undergone transformation. They're just realizing themselves, and what's more boring than realizing yourself? Imagine if one year they decided they were Kahanist, and the second year Arab, and the third year a dog, and the fourth year an ultra-Orthodox who's afraid of dogs. You understand what rich consciousness they would have - for the poor in spirit? This is the secret we should have learned from the Christians, where Jesus turns into bread. Why shouldn't Moses turn into matzah? Or an egg in cholent? Or even kugel?

And the converter takes drops of water, and says: I apologize because I know how much cats love water, but this isn't water but I've converted it to milk, as cats love. And he sprinkles: In the name of the Father, the Son and the Spirit of the Age, I convert you to a super-human: cathuman. And purify you from the original sin of antiquity and genetics. And what will racism do in a world where every person can be a new race, blood that has never flowed before? A completely original creature, a new species! A thousand times more than being gay. Or straight. Go to hell with all your identities, and your politics, which are always pushing in between my lines for urgent conversions, especially if they bet on the wrong identity - that went out of fashion. Identity is such an oppressive thing 1=1=1, identity is the most trivial relation that human logic invented, and precisely for that reason it's so popular today, because I am me is me is me. Today instead of people having a soul, that goes through reincarnations, they have an identity. And they vote according to their identity and identify with all kinds of people in the news, in the stupid series, they even judge literature by identification, the fools - and they've even turned Judaism into an identity. Horrible. And just be careful - that they don't turn catness into a cat identity. And he howls at the top of his voice: Meeeeeow!

And I listen to the rabbi-cat mesmerized, and he continues to teach me the laws of cats: Therefore - don't be another victim of identity politics. You need to be both for Bibi and against him. To identify with everyone - is to identify with the Creator of the world. Because the logical enemy of identity is imagination - you need to live the dream. To turn and flip like a proud circle around your axis - a thousand times a day. Once, in the classical world, there were metamorphoses, they believed in change, it was a central narrative, the gods themselves would disguise themselves, and whoever believes in God certainly needs to believe that everything is possible, everything is a miracle, everything is Purim, and its opposite. Once, the mystics would investigate their reincarnations throughout the generations, and understand themselves as composed of characters, and if for example a murderer or rapist reincarnated in you - you correct his soul, and if a barren woman reincarnated in you - that explains a few things, right? - and so all the tendencies and contradictions in your personality... You understand what rich psychology they had? Today if you claim you're a cat they'll laugh at you, and it will be considered a flawed narrative. But this is the solution to all tensions and conflicts, this is the inner essence of the Torah: conversion, conversion, conversion! And I say: Meow? And he says: Now ask what. And I say: What? And he says: You see? And now ask meow. And I say: Meow? And he says: Excellent. When you leave this room, ask them what. But between us we know that you're really a cat and really the intention is meow. Understand? And I say: What? And he opens the door wide and shouts: Next in line - for the converting Baba [wise man]!

Nightlife

"},"source_url":{"kind":"string","value":"https://hitdarderut-haaretz.org/igul-shachor50.html"},"translated_url":{"kind":"string","value":"https://degeneration-of-nation.org/en/night-life50.html"}}},{"rowIdx":2,"cells":{"article_code":{"kind":"string","value":"alternative-commentary62"},"source_lang":{"kind":"string","value":"he"},"target_lang":{"kind":"string","value":"en"},"section_name":{"kind":"string","value":"alternative-commentary"},"source_text":{"kind":"truncated","value":"\"התדרדרות הארץ\\n\\nטרנס-הומניזם: על יתרונות הכתיבה כגבר\\n\\n"},"translated_text":{"kind":"truncated","value":"\"The Degeneration of the Nation\\n\\nTranshumanism: On the Advantages of Writing as a Man\\n\\nUtterly e"},"source_html":{"kind":"truncated","value":"\"

Dataset Viewer

Auto-converted to Parquet

Subset (2)

csv · 4.55k rows

Split (1)

train · 4.55k rows

article_code string	source_lang string	target_lang string	section_name string	source_text string	translated_text string	source_html string	translated_html string	source_url string	translated_url string
press-review12	he	en	press-review	התדרדרות הארץ סיכום של דירוג "הארץ" (ראש הטבלה): אם תאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן שואלים אותי: מהי הסיבה שיבש מעיינה הביקורתי של הכלבה? האם העיתון עד כדי כך השתפר שכבר אין מה לבקר? מדוע נטשת את משמרתך והשיירה עוברת? שובי למלונתך, כלבה. לכן, כשירות לבעלי כלבים, שמוגש מטעם צער בעלי חיים, אציג את הארץ ממבט הלוויין: חתך עומק, תמונת רוחב וסקירה אופקית כללית של מצב העיתון, שמשקף את מצב האינטליגנציה הישראלית, שמשקפת את מצב האומה היהודית, שמשקפת את מצב הבריאה, שבירת הכלים והחורבן, שמשקפים את מצבו הקיומי של הכלב. אם אין עצמות - תאכלו בשר מאת: הכלבה המבוקר בעיני הביקורת - והביקורת בעיני המבוקר (מקור) לאחרונה הכלבה נתקלה במעין מבוכה מקצועית, שניתן אולי לקרוא לה מבוכה ביקורתית, שהיא המצויה בשורש התמעטות הביקורות. אין לה כח לקרוא את העיתון. הוא מתדרדר. הוא ברמה נמוכה. מתחת לקו האדום (התחתון! ולפעמים גם מתחת לקו של התחתון). הוא משעמם וזה משעמם אפילו לכתוב את זה. כדי לבקר - צריך לראות ערך במבוקר, וזה נהיה קשה. בשביל לנשוך צריך בשר, ונשארו רק עצמות לזרוק לכלבים, וקשה למצוא בזה טעם (כן, מה אתם חושבים? גם כלבים צריכים חלבונים). התוצאה היא שאני נחשפת פחות ופחות להארץ ולאקטואליה בכלל, ומצד שני חווה תהליך מתקן, שאין לי אלא לקרוא לו: ניקוי רעלים. המוח יצירתי יותר, פחות צורך מידע פסיבי בדחיפה, וגם כשכן - אפילו הפייסבוק שלי ברמה גבוהה יותר מהעיתון (אבל זה רק בגלל שעשיתי see first לאנשים ולעמודים הנכונים). איך הייתי מכורה כל כך הרבה שנים לזבל הזה? מגיל צעיר ראיתי את סבא שלי קורא עיתון בכורסת סבא, ומסתבר שאני כבר לא אהיה סבתא שקוראת עיתון בכורסת סבתא. אכתוב אולי עוד כמה ביקורות אחרונות כדי לנקות את השולחן מערימת העיתונים שמצטברת עליו ולא נקראה, ומשם אעבור לאלטרנטיבות לעיתון לאנשים חושבים - לאנשים חושבים. לכן, לכבוד סיום שנת הלימודים - החלטתי לתת בעיתון ציונים. מעין תעודה מסכמת (תעודת פרידה?), מהטוב (יחסית) לרע (לא יחסית). הציונים הם מתוך 10: 6 - ציפר מוסף תרבות וספרות כבר מזמן איננו מוסף תרבות וספרות, אלא ציפר. המדובר בעורך שעבודתו קלה מאוד, שהרי כל השיח הספרותי והתרבותי הישראלי מתנקז אליו, ויש לו גם את מנדט השמיים לפרסם כל יצירה שהיא מכל תקופה שהיא מהתרבות העולמית (!), ועדיין מוציא תחת ידיו מלאכה בינונית פלוס (ולפעמים מינוס). הזיהוי שלו עם הכסא שלו הפך דומה לזיהוי של ביבי עם הכסא שלו, ולא פלא שלא נשאר באף אחד מהם דבר מלבד הכסא. לכן ביום שיאבדו את הכסא ציפר וביבי ישכחו במהרה, אך האם יוותר משהו מהכסא עצמו? כל עתידו של המוסף מונח בשאלה אחת: מי העורך הבא. עורך סוג ב' נוסף יביא לסוף המוסף כמוסד, לעומת זאת איש ספרות סוג א' יכול לחדש את ימי הזוהר שלו, ולהזריק חיים חדשים לתרבות העברית. אולי אסף ענברי? והטלפיים רועדות על המקלדת: אולי עודד כרמלי, שכוכבו דרך במוסף הארץ לאחרונה, לא יהיה כל כך נורא? זוהי שאלת השנה ברפובליקה הספרותית הישראלית, שכמובן מפחדת לדון בה, ומשאירה את הדיון לכלבים (כאן). במה שאינו נוגע לספרות שולטת במוסף הסטגנציה. החלק של התרבות במוסף תרבות וספרות הוא החלק החלש בו, ומסור לרוב בידי אקדמאים מדרג ג' (לעיתים שרלטנים כיגאל בן-נון ולרוב עבשים שאיתרע מזלם לחקור את יהדות המזרח), וכל מטרתו לתת רקע משמים לספרות הצבעונית יותר, כמו קיר אפור מתקלף לתמונה. דוגמא אופיינית לכך היא מדור פרשת השבוע (כן אני יודעת שזה מעניין רק בנות אולפנא לשעבר וכלבות בהווה - לא צירוף נפוץ). פעם הוא היה מדור קבוע של י"צ מאיר המשובח (שהתחיל עם ניצוץ זוהרי וסיים כמֶחָקֶר ומכשף מן המניין), שהתחלף ביאיר כספי המאתגר מחשבתית, כנראה מדי (מעין אסכולה פסיכולוגית-יהודית של איש אחד). לכן הוא הועף במהירות שיא שערורייתית לטובת אריאל סרי-לוי הבסדר (חקר המקרא הבינוני והסביר) שהוחלף לטובת הביזיון הנוכחי (בת אולפנא לשעבר? הפסקתי לקרוא. יותר משמים מדף פרשת שבוע של אולפנא) - וכל זאת רק בגלל שציפר החליט לעשות העדפה מתקנת לנשים (כן, עלוב), וכי זה הרי החלק במוסף שלא מעניין אף אחד (וכיום גם אף אחת), אז למי אכפת (לי!) - נקריב אותו למולך. מול עלון השבת הנישתי לכלבות-אולפנא ניצב איתן כסלע בלוג #נישתי חסר עניין לחלוטין למי שלא חי בגבולות תל אביב, ע"ע גבולות היקום. למה זה לא בהארץ בלוגים? כי מצטטים חצי שיר ורבע ניימדרופינג? כי גם אנחנו "בנג'מין" ותל אביב גם היא פאריס? כנראה כדי לסמן ש-"שוטטות" (פעם עניין למשטרה) הפכה משטות לתרבות. אז למה באמת לא לשנות את שם המוסף לשטות וספרות? היחס בין זילות הנדל"ן התהומית במוסף של ציפר ליוקרתו (שנובעת מנדירותו, לא מאיכותו) היא ג'נטריפיקציה לשמה של טרנדים מיובאים על חשבון תרבות אמיתית. בהמשך גזרת הלא-אכפת מתחרה רק המדור שחבל שלא עוצם שתי עיניים. עוזי צור הוא כל מה שרע בביקורת האמנות הישראלית, שחושבת שהיא ספרות, ואין לה קשר לא לביקורת ולא לאמנות - וגם, למצער, לא לספרות (למרות כמה ניסיונות יותר ישירים שלו בנושא). אחרי הנזק שבהפקרת הביקורת לצור, האיורים הבינוניים (לרוב) של מאייר הבית הקבוע, במקום לבחור מתוך האמנות הישראלית, או למצער תולדות האמנות, הם נזק אגבי. ומי תותח? יונתן הירשפלד. אז למה - תשאלו - לו יש טור מיניאטורי במתכונת נחל אכזב, לעומת נהר התשפוכת הצורית או המקום הנרחב למחקר של תכתובת בין גבאי קהילת טורקמניסטן לטורקי מקהילת גבבה-סטן? כי אצל ציפר - וזה סודו הגדול - אף פעם לא הכל גרוע, תמיד יש אליבי לפשע (נגד התרבות?), ותמיד יש בתכנים מה לקרוא. אבל השיקולים, הו, השיקולים. ההעדפות של התכנים, דהיינו הצורה של המוסף ועריכתו - הן מסולפות מן היסוד, ולא בגלל הבדלי טעם ושיפוט (הלוואי), אלא בגלל השחתת השיפוט והטעם. נקודות אקראיות אלו שנסקרו לעיל, בין רבות אחרות, מצטרפות כמין דוגמאות סינקדוכיות לרציונל העומק העריכתי של ציפר, שהוא חסיד גדול של התיאוריה המוסדית באסתטיקה (וכך גם תופס את מוסדו שלו - כמוסד פוליטי - וכשער התרבות שמעצב ולא משקף אותה), אבל עוד יותר מכך - של חשיבה פוקויאנית-כוחנית על תרבות. ציפר לא מאמין שלדברים (למשל - שירים) יש ערך בפני עצמם, אינטרינזי, אלא כל דבר נמדד כמנוף בתוך המערכת (ולכן גם היוצר לא פעם חשוב לו יותר מן היצירה). יצירת מופת בתפיסה הציפרית איננה כזאת בגלל כוחה הפנימי, אלא בגלל השפעתה, וחסן איננו משורר חשוב בגלל האסתטיקה של שירתו, אלא בגלל האפקט שלה. כמות הטוקבקים היא זו שהופכת גרפומן לאלתרמן. וגם רשימה משמימה על רשימת שמות מהמגרב (ספר טלפונים מרוקאי) היא העדפה מתקנת. לכן, בניגוד לקלישאה שהתקבעה, ציפר הוא בכלל לא איש ספרות, ומעולם לא היה איש ספרות - אלא פוליטיקאי. הסטייה הנוכחית שלו לתחום הפוליטי איננה גחמה, אלא היענות למגמת העומק שמפעילה אותו - המניפולציה בשדה. כי הרי מי מניפולטור גדול יותר של מערכות, ומצד שני חסר כל ערך פנימי, מאשר ביבי? ציפר הוא מקיאבלי של הספרות העברית, ותרומתו לה בטווח הארוך תיזכר כשלילית, במיוחד כי עניין אותו רק הטווח הקצר. הקיסר ישכח, ואילו יצירות המופת שנכתבו בשנות מלכותו (ארבעים שנה אקוט בדור, ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכיי) - יזכרו. 5 - החדשות החדשות: מתפקדות. יותר או פחות. במהדורת הדפוס. זה כשלעצמו לא היה אמור להיות חדשות או כותרות, אבל הגיעו ימים בהארץ שבהם אם משהו לא מתדרדר זה כשלעצמו כבר חדשה - וכותרת מרעישה. הרי הכותרות במהדורת האינטרנט הן קליקבייטים, כלומר מלכודות שמטרתן לרמות את הקורא. זה עובד פעם. פעמיים. מאה פעמים. בפעם האלף - אפילו הקורא הטמבל ביותר כבר לא לוחץ על הקליק. ומי נשאר? מי הופך לקהל של הארץ? הטמבלים בריבוע. כל עיתון זוכה לקהל קוראים הראוי לו, ומי אמר שהארץ לא נפתח לקהלים חדשים. והפרשנות? יוסי ורטר הופך למין אורי קליין של הפוליטיקה - תמיד אותה סחורה טובה, תחת אותן הנחות מקובעות, אבל כבר עשרים שנה, והכלבה מרוצה אבל לא מתפעלת. עמוס הראל סבבה, אבל הוא לא מבריק כמו אמיר אורן (שהכלבה פתרה את תעלומת היעלמותוכאן\- בזכות חוש הריח המפותח שלה). "פרשנים" אחרים כמו חמי שלו כבר מזמן מכרו את עטם לאג'נדה, וההנאה היחיד מלקרוא את חמי זה לראות איך תופעת טראמפ טופחת על פניו שוב ושוב (ושוב. ושוב!), והוא לא לומד. פשוט התעללות של המציאות בכתבינו בוושינגטון - ארץ הפרשנויות הבלתי מוגבלות. בדיוק כמו השמאל הדמוקרטי-אמריקאי, שהוא מדברר בחריצות חסרת מודעות עצמית לחלוטין (כלומר - אופיינית), תחת מסווה של פרשנות חדשותית לגיטימית. פח זה קיצור של פחחח. 4 - המוסף תחת הנהגתו של אורי "שחורי" מרק (כאן) המוסף שומר על מצב חולה אבל יציב. אחת השאלות שתמיד מטרידה אותי אישית כנפש כלבית במקרים כאלה היא זו: האם אורי מרק יודע שהוא מייצר מוסף בינוני מינוס, ומנסה לשפר אותו כמיטב יכולתו, או שמא הוא חושב שהמוסף מצויין ומתגאה בו (הקוף בעיני אמו - צבי הוא), ובכלל לא מבין מה הכלבים רוצים מחייו? כמעט בכל מוסף יש עדיין לפחות כתבה אחת שוות קריאה, וכמעט בכל מוסף יש את כל היתר. האם "שחורי" מרק חושב שהלוואי עליו המשאבים והכותבים בתקופה הקלאסית של המוסף, ושהוא לא מצליח להוציא תוצר יותר טוב בגלל האילוצים, או שמא לדעתו הוא באמת מוציא מוסף נהדר שממשיך את המסורת של העבר - ולא יונק ממנה מוניטין כטפיל בלבד, עד להתייבשות הקרדיט? אפילו 20 שאלות מתדרדר עם התחנפות לקהל המתדרדר בעצמו (האם זו לא דרישה צנועה ללמוד משהו בעל ערך - ולו צנוע - מכל שאלה? כי לרוב השאלות יש תשובה אחת קבועה: מעניין ת'סבתא שלי). וזו רק דוגמא אופיינית למה שעובר על כמעט כל המדורים. המוסף משלב מין אינרציה של אונייה, יחד עם תחושה כללית של שקיעת ספינת הדגל של הארץ. והקברניט, כידוע, אחרון לעזוב (אין ספק שהוא בחור טוב). לעומת זאת, "מן המפורסמות" זו הברקה, שראוי היה להרחיב, וכמו ב-"אלכסון קלאסיק" לפרסם כתבות קלאסיות של המוסף מימים עברו, או סתם כתבות היסטוריות שיראו את הפער בין תודעת ההווה לעבר, או את התגובה בזמן הווה לאירועי העבר המשמעותיים. אם המסורת שלך עולה על הישגי ההווה - תתרפק עליה ותשתמש בה - במיוחד מול דור שלא ידע את יוסף. למשל, המכתבים הנבחרים שפרסם דב אלפון מהמוסף בעריכתו. ואגב, אם יש דבר אחד שיכול לגרום לכלבה לחזור הביתה עם העיתון בפה והזנב בין הרגליים זה החזרת דב אלפון! עורך מעולה גם בהארץ וגם באלכסון - מה שמראה שהעורך עושה את העיתון. המשך דירוג "הארץ" של כל הזמנים - תחתית הטבלה ביקורת הארץ	The Degeneration of the Nation Summary of "Haaretz" ranking (top of the table): If you believe it can be ruined, believe it can be fixed People ask me: What's the reason for the drying up of the Bitch's critical spring? Has the newspaper improved so much that there's nothing left to criticize? Why have you abandoned your post while the caravan passes? Return to your kennel, Bitch. Therefore, as a service to dog owners, provided by the Society for Prevention of Cruelty to Animals, I will present Haaretz from a satellite view: an in-depth cross-section, a broad picture, and a general horizontal overview of the newspaper's state, which reflects the state of Israeli intelligence, which reflects the state of the Jewish nation, which reflects the state of creation, the breaking of vessels and destruction, which reflect the existential state of the dog. If there are no bones - eat meat By: The Bitch The criticized in the eyes of criticism - and criticism in the eyes of the criticized (Source) Recently, the Bitch has encountered a kind of professional confusion, which might be called critical confusion, which is at the root of the decrease in critiques. She has no strength to read the newspaper. It's deteriorating. It's at a low level. Below the red line (the bottom one! And sometimes even below the bottom line). It's boring and it's even boring to write about it. To criticize - one needs to see value in the criticized, and that's becoming difficult. To bite, you need meat, and only bones are left to throw to the dogs, and it's hard to find taste in that (yes, what do you think? Dogs need proteins too). The result is that I'm exposed less and less to Haaretz and to current affairs in general, and on the other hand, I'm experiencing a corrective process, which I can only call: detoxification. The brain is more creative, less need for passive information pushed at me, and even when I do - even my Facebook is at a higher level than the newspaper (but that's only because I did "see first" for the right people and pages). How was I addicted to this garbage for so many years? From a young age, I saw my grandfather reading a newspaper in his grandfather's armchair, and it turns out that I will no longer be a grandmother reading a newspaper in a grandmother's armchair. I might write a few more final critiques to clear the table of the pile of unread newspapers accumulating on it, and from there I'll move on to alternatives to newspapers for thinking people - for thinking people. Therefore, in honor of the end of the school year - I decided to give grades to the newspaper. A kind of summary report card (a farewell card?), from the good (relatively) to the bad (not relatively). The grades are out of 10: 6 - Tzipper The Culture and Literature supplement has long ceased to be a culture and literature supplement, but rather Tzipper [Translator's note: Benny Zipper, the editor of the supplement]. We're talking about an editor whose job is very easy, as all Israeli literary and cultural discourse funnels to him, and he also has the heavenly mandate to publish any work from any period of world culture (!), and still produces mediocre plus (and sometimes minus) work. His identification with his chair has become similar to Bibi's [Translator's note: Benjamin Netanyahu] identification with his chair, and it's no wonder that nothing remains in either of them except the chair. Therefore, on the day they lose their chairs, Tzipper and Bibi will be quickly forgotten, but will anything remain of the chair itself? The entire future of the supplement rests on one question: who is the next editor. Another second-rate editor will bring about the end of the supplement as an institution, whereas a first-rate literary figure can renew its glory days and inject new life into Hebrew culture. Maybe Assaf Inbari? And the paws tremble on the keyboard: maybe Oded Carmeli, whose star has recently risen in Haaretz supplement, wouldn't be so terrible? This is the question of the year in the Israeli literary republic, which of course is afraid to discuss it, and leaves the discussion to the dogs (here). In matters not related to literature, stagnation rules the supplement. The cultural part of the culture and literature supplement is its weakest part, and is mostly entrusted to third-rate academics (sometimes charlatans like Yigal Ben-Nun and often moldy ones who had the misfortune to research Eastern Jewry), and its entire purpose is to provide a boring background to the more colorful literature, like a peeling gray wall for a painting. A typical example of this is the weekly Torah portion column (yes, I know it's only interesting to former Ulpana [Translator's note: religious girls' high school] girls and current bitches - not a common combination). Once it was a regular column by the excellent Y.Z. Meir (who started with a Zoharic spark and ended up as a full-fledged researcher and sorcerer), replaced by the intellectually challenging Yair Caspi, apparently too much so (a kind of one-man Jewish-psychological school). So he was fired at record-breaking scandalous speed in favor of the okay Ariel Seri-Levi (mediocre and reasonable Bible research) who was replaced in favor of the current disgrace (former Ulpana girl? I stopped reading. More boring than an Ulpana weekly Torah portion page) - and all this just because Tzipper decided to do affirmative action for women (yes, pathetic), and because it's the part of the supplement that doesn't interest anyone (and today not even any woman), so who cares (I do!) - let's sacrifice it to Moloch. Opposite the niche Shabbat bulletin for Ulpana-bitches stands firmly as a rock a #niche blog completely uninteresting to anyone who doesn't live within the borders of Tel Aviv, a.k.a. the boundaries of the universe. Why isn't this in Haaretz Blogs? Because they quote half a poem and a quarter name-dropping? Because we too are "Benjamin" and Tel Aviv is also Paris? Apparently to indicate that "wandering" (once a matter for the police) has turned from folly to culture. So why not really change the name of the supplement to Folly and Literature? The ratio between the profound real estate devaluation in Tzipper's supplement to its prestige (which stems from its rarity, not its quality) is pure gentrification of imported trends at the expense of real culture. In the continued decree of who-cares, only the column that it's a shame doesn't close both eyes competes. Uzi Zur is everything that's bad in Israeli art criticism, which thinks it's literature, and has no connection to either criticism or art - and also, unfortunately, not to literature (despite some of his more direct attempts on the subject). After the damage of abandoning criticism to Zur, the mediocre illustrations (mostly) by the permanent house illustrator, instead of choosing from Israeli art, or at least art history, are collateral damage. And who's a cannon? Yonatan Hirschfeld. So why - you'll ask - does he have a miniature column in the format of a wadi [Translator's note: dry riverbed], compared to the river of Zur's outpourings or the extensive space for research on correspondence between the gabbaim [Translator's note: synagogue managers] of the Turkmenistan community to Turks from the Gabbah-stan community? Because with Tzipper - and this is his big secret - it's never all bad, there's always an alibi for the crime (against culture?), and there's always something to read in the content. But the considerations, oh, the considerations. The preferences of the content, namely the form of the supplement and its editing - are fundamentally distorted, not because of differences in taste and judgment (if only), but because of the corruption of judgment and taste. These random points reviewed above, among many others, join as a kind of synecdochic examples to Tzipper's deep editorial rationale, who is a great follower of the institutional theory in aesthetics (and thus also perceives his own institution - as a political institution - and as a cultural gate that shapes and doesn't reflect it), but even more so - of Foucauldian-power thinking about culture. Tzipper doesn't believe that things (for example - poems) have value in themselves, intrinsic, but everything is measured as a lever within the system (and therefore the creator is often more important to him than the creation). A masterpiece in the Tzipperian conception is not such because of its internal power, but because of its influence, and Hassan is not an important poet because of the aesthetics of his poetry, but because of its effect. The number of talkbacks is what turns a graphomaniac into Alterman. And even a boring list about a list of names from the Maghreb (a Moroccan phone book) is affirmative action. Therefore, contrary to the established cliché, Tzipper is not at all a man of literature, and has never been a man of literature - but a politician. His current deviation into the political field is not a whim, but a response to the deep trend that drives him - manipulation in the field. For who is a greater manipulator of systems, and on the other hand devoid of any intrinsic value, than Bibi? Tzipper is the Machiavelli of Hebrew literature, and his contribution to it in the long run will be remembered as negative, especially because he was only interested in the short term. The emperor will be forgotten, while the masterpieces written during his reign (forty years I was weary of that generation, and said, "They are a people who err in their hearts, and they do not know My ways") - will be remembered. 5 - The News The news: functioning. More or less. In the print edition. This in itself shouldn't have been news or headlines, but days have come in Haaretz when if something isn't deteriorating, that in itself is already news - and a sensational headline. After all, the headlines in the online edition are clickbait, meaning traps designed to deceive the reader. It works once. Twice. A hundred times. On the thousandth time - even the dumbest reader no longer clicks. And who's left? Who becomes Haaretz's audience? The square of dumb. Every newspaper deserves the readership worthy of it, and who said Haaretz isn't opening up to new audiences. And the commentary? Yossi Verter is becoming a kind of Uri Klein of politics - always the same good merchandise, under the same fixed assumptions, but for twenty years now, and the Bitch is satisfied but not impressed. Amos Harel is okay, but he's not as brilliant as Amir Oren (whose disappearance mystery the Bitch solvedhere\- thanks to her developed sense of smell). Other "commentators" like Chemi Shalev have long since sold their pens to an agenda, and the only enjoyment from reading Chemi is seeing how the Trump phenomenon slaps him in the face again and again (and again. And again!), and he doesn't learn. Simply abuse of reality on our correspondent in Washington - the land of unlimited interpretations. Just like the American Democratic left, which he diligently voices with complete lack of self-awareness (that is - typical), under the guise of legitimate news commentary. Pach [Translator's note: "tin" in Hebrew] is short for pachhhh [Translator's note: an expression of disdain]. 4 - The Magazine Under the leadership of Uri "Shchori" [Translator's note: a play on the word "black" in Hebrew] Mark (here) the magazine maintains a sick but stable condition. One of the questions that always personally bothers me as a canine soul in such cases is this: Does Uri Mark know that he's producing a mediocre minus magazine, and is trying to improve it to the best of his ability, or does he think the magazine is excellent and is proud of it (the monkey in its mother's eyes - is a deer), and doesn't understand at all what the dogs want from his life? In almost every magazine there's still at least one article worth reading, and in almost every magazine there's all the rest. Does "Shchori" Mark think that if only he had the resources and writers from the classic period of the magazine, and that he's not managing to produce a better product because of the constraints, or does he really think he's producing a wonderful magazine that continues the tradition of the past - and doesn't just parasitically suck credit from it, until the credit dries up? Even 20 Questions is deteriorating with flattery to the deteriorating audience itself (isn't it a modest demand to learn something of value - even modest - from each question? Because most questions have one fixed answer: interesting to my grandma). And this is just a typical example of what's happening to almost all the columns. The magazine combines a kind of inertia of a ship, along with a general feeling of the sinking of Haaretz's flagship. And the captain, as known, is the last to leave (no doubt he's a good guy). On the other hand, "From the Famous" is a brilliant idea, which deserved to be expanded, and like in "Alaxon Classic" to publish classic articles from the magazine's past days, or just historical articles that will show the gap between present consciousness and the past, or the real-time response to significant past events. If your tradition surpasses your present achievements - reminisce about it and use it - especially in front of a generation that didn't know Joseph. For example, the selected letters published by Dov Alfon from the magazine under his editorship. And by the way, if there's one thing that can make the Bitch come home with the newspaper in her mouth and her tail between her legs, it's bringing back Dov Alfon! An excellent editor both in Haaretz and in Alaxon - which shows that the editor makes the newspaper. Continuation of the all-time "Haaretz" ranking - bottom of the table Haaretz Critique	<!DOCTYPE html><html dir="ltr" lang=""><head><meta charset="utf-8"><meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0"><title>סיכום של דירוג "הארץ" (ראש הטבלה): אם תאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן - ביקורת הארץ - התדרדרות הארץ</title><link rel="icon" type="image/png" href="favicon-192x192.png" sizes="192x192"><link rel="apple-touch-icon" sizes="180x180" href="apple-touch-icon-180x180.png"><link rel="canonical" href="https://hitdarderut-haaretz.org/bikoret-haaretz12.html" /><meta property="og:image" content="https://degeneration-of-nation.org/img/blindcritic.jpg" /><link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"><script type="application/ld+json">{"@context": "https://schema.org", "@type": "CreativeWork", "license": "https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"}</script></head><body><link rel="stylesheet" href="styles.css"><link rel="stylesheet" href="column.css"><link rel="stylesheet" href="article.css"><script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/3.7.1/jquery.min.js" type="text/javascript"></script><script src="add.js" type="text/javascript"></script><div class="mainheadline"><a href="/">התדרדרות הארץ</a></div><div class="row"><div>סיכום של דירוג "הארץ" (ראש הטבלה): אם תאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן</div><div>שואלים אותי: מהי הסיבה שיבש מעיינה הביקורתי של הכלבה? האם העיתון עד כדי כך השתפר שכבר אין מה לבקר? מדוע נטשת את משמרתך והשיירה עוברת? שובי למלונתך, כלבה. לכן, כשירות לבעלי כלבים, שמוגש מטעם צער בעלי חיים, אציג את הארץ ממבט הלוויין: חתך עומק, תמונת רוחב וסקירה אופקית כללית של מצב העיתון, שמשקף את מצב האינטליגנציה הישראלית, שמשקפת את מצב האומה היהודית, שמשקפת את מצב הבריאה, שבירת הכלים והחורבן, שמשקפים את מצבו הקיומי של הכלב. אם אין עצמות - תאכלו בשר</div><div class="editor">מאת: הכלבה</div><div style="background-image:url(img/blindcritic.jpg);"></div><div>המבוקר בעיני הביקורת - והביקורת בעיני המבוקר<a class="imagesource" href="https://www.flickr.com/photos/lajul/483915485/">  (<u>מקור</u>)</a></div><div>לאחרונה הכלבה נתקלה במעין מבוכה מקצועית, שניתן אולי לקרוא לה מבוכה ביקורתית, שהיא המצויה בשורש התמעטות הביקורות. אין לה כח לקרוא את העיתון. הוא מתדרדר. הוא ברמה נמוכה. מתחת לקו האדום (התחתון! ולפעמים גם מתחת לקו של התחתון). הוא משעמם וזה משעמם אפילו לכתוב את זה. כדי לבקר - צריך לראות ערך במבוקר, וזה נהיה קשה. בשביל לנשוך צריך בשר, ונשארו רק עצמות לזרוק לכלבים, וקשה למצוא בזה טעם (כן, מה אתם חושבים? גם כלבים צריכים חלבונים).<br><br>התוצאה היא שאני נחשפת פחות ופחות להארץ ולאקטואליה בכלל, ומצד שני חווה תהליך מתקן, שאין לי אלא לקרוא לו: ניקוי רעלים. המוח יצירתי יותר, פחות צורך מידע פסיבי בדחיפה, וגם כשכן - אפילו הפייסבוק שלי ברמה גבוהה יותר מהעיתון (אבל זה רק בגלל שעשיתי see first לאנשים ולעמודים הנכונים). איך הייתי מכורה כל כך הרבה שנים לזבל הזה? מגיל צעיר ראיתי את סבא שלי קורא עיתון בכורסת סבא, ומסתבר שאני כבר לא אהיה סבתא שקוראת עיתון בכורסת סבתא. אכתוב אולי עוד כמה ביקורות אחרונות כדי לנקות את השולחן מערימת העיתונים שמצטברת עליו ולא נקראה, ומשם אעבור לאלטרנטיבות לעיתון לאנשים חושבים - לאנשים חושבים.<br><br>לכן, לכבוד סיום שנת הלימודים - החלטתי לתת בעיתון ציונים. מעין תעודה מסכמת (תעודת פרידה?), מהטוב (יחסית) לרע (לא יחסית). הציונים הם מתוך 10:<br><br><br><div class="insidetitle">6 - ציפר</div><br>מוסף תרבות וספרות כבר מזמן איננו מוסף תרבות וספרות, אלא ציפר. המדובר בעורך שעבודתו קלה מאוד, שהרי כל השיח הספרותי והתרבותי הישראלי מתנקז אליו, ויש לו גם את מנדט השמיים לפרסם כל יצירה שהיא מכל תקופה שהיא מהתרבות העולמית (!), ועדיין מוציא תחת ידיו מלאכה בינונית פלוס (ולפעמים מינוס). הזיהוי שלו עם הכסא שלו הפך דומה לזיהוי של ביבי עם הכסא שלו, ולא פלא שלא נשאר באף אחד מהם דבר מלבד הכסא. לכן ביום שיאבדו את הכסא ציפר וביבי ישכחו במהרה, אך האם יוותר משהו מהכסא עצמו? כל עתידו של המוסף מונח בשאלה אחת: מי העורך הבא. עורך סוג ב' נוסף יביא לסוף המוסף כמוסד, לעומת זאת איש ספרות סוג א' יכול לחדש את ימי הזוהר שלו, ולהזריק חיים חדשים לתרבות העברית. אולי אסף ענברי? והטלפיים רועדות על המקלדת: אולי עודד כרמלי, שכוכבו דרך במוסף הארץ לאחרונה, לא יהיה כל כך נורא? זוהי שאלת השנה ברפובליקה הספרותית הישראלית, שכמובן מפחדת לדון בה, ומשאירה את הדיון לכלבים (<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="bikoret-haaretz2.html">כאן</a>).<br><br>במה שאינו נוגע לספרות שולטת במוסף הסטגנציה. החלק של התרבות במוסף תרבות וספרות הוא החלק החלש בו, ומסור לרוב בידי אקדמאים מדרג ג' (לעיתים שרלטנים כיגאל בן-נון ולרוב עבשים שאיתרע מזלם לחקור את יהדות המזרח), וכל מטרתו לתת רקע משמים לספרות הצבעונית יותר, כמו קיר אפור מתקלף לתמונה. דוגמא אופיינית לכך היא מדור פרשת השבוע (כן אני יודעת שזה מעניין רק בנות אולפנא לשעבר וכלבות בהווה - לא צירוף נפוץ). פעם הוא היה מדור קבוע של י"צ מאיר המשובח (שהתחיל עם ניצוץ זוהרי וסיים כמֶחָקֶר ומכשף מן המניין), שהתחלף ביאיר כספי המאתגר מחשבתית, כנראה מדי (מעין אסכולה פסיכולוגית-יהודית של איש אחד). לכן הוא הועף במהירות שיא שערורייתית לטובת אריאל סרי-לוי הבסדר (חקר המקרא הבינוני והסביר) שהוחלף לטובת הביזיון הנוכחי (בת אולפנא לשעבר? הפסקתי לקרוא. יותר משמים מדף פרשת שבוע של אולפנא) - וכל זאת רק בגלל שציפר החליט לעשות העדפה מתקנת לנשים (כן, עלוב), וכי זה הרי החלק במוסף שלא מעניין אף אחד (וכיום גם אף אחת), אז למי אכפת (לי!) - נקריב אותו למולך.<br><br>מול עלון השבת הנישתי לכלבות-אולפנא ניצב איתן כסלע בלוג #נישתי חסר עניין לחלוטין למי שלא חי בגבולות תל אביב, ע"ע גבולות היקום. למה זה לא בהארץ בלוגים? כי מצטטים חצי שיר ורבע ניימדרופינג? כי גם אנחנו "בנג'מין" ותל אביב גם היא פאריס? כנראה כדי לסמן ש-"שוטטות" (פעם עניין למשטרה) הפכה משטות לתרבות. אז למה באמת לא לשנות את שם המוסף לשטות וספרות? היחס בין זילות הנדל"ן התהומית במוסף של ציפר ליוקרתו (שנובעת מנדירותו, לא מאיכותו) היא ג'נטריפיקציה לשמה של טרנדים מיובאים על חשבון תרבות אמיתית. בהמשך גזרת הלא-אכפת מתחרה רק המדור שחבל שלא עוצם שתי עיניים. עוזי צור הוא כל מה שרע בביקורת האמנות הישראלית, שחושבת שהיא ספרות, ואין לה קשר לא לביקורת ולא לאמנות - וגם, למצער, לא לספרות (למרות כמה ניסיונות יותר ישירים שלו בנושא). אחרי הנזק שבהפקרת הביקורת לצור, האיורים הבינוניים (לרוב) של מאייר הבית הקבוע, במקום לבחור מתוך האמנות הישראלית, או למצער תולדות האמנות, הם נזק אגבי. ומי תותח? יונתן הירשפלד. אז למה - תשאלו - לו יש טור מיניאטורי במתכונת נחל אכזב, לעומת נהר התשפוכת הצורית או המקום הנרחב למחקר של תכתובת בין גבאי קהילת טורקמניסטן לטורקי מקהילת גבבה-סטן?<br><br>כי אצל ציפר - וזה סודו הגדול - אף פעם לא הכל גרוע, תמיד יש אליבי לפשע (נגד התרבות?), ותמיד יש בתכנים מה לקרוא. אבל השיקולים, הו, השיקולים. ההעדפות של התכנים, דהיינו הצורה של המוסף ועריכתו - הן מסולפות מן היסוד, ולא בגלל הבדלי טעם ושיפוט (הלוואי), אלא בגלל השחתת השיפוט והטעם. נקודות אקראיות אלו שנסקרו לעיל, בין רבות אחרות, מצטרפות כמין דוגמאות סינקדוכיות לרציונל העומק העריכתי של ציפר, שהוא חסיד גדול של התיאוריה המוסדית באסתטיקה (וכך גם תופס את מוסדו שלו - כמוסד פוליטי - וכשער התרבות שמעצב ולא משקף אותה), אבל עוד יותר מכך - של חשיבה פוקויאנית-כוחנית על תרבות. ציפר לא מאמין שלדברים (למשל - שירים) יש ערך בפני עצמם, אינטרינזי, אלא כל דבר נמדד כמנוף בתוך המערכת (ולכן גם היוצר לא פעם חשוב לו יותר מן היצירה). יצירת מופת בתפיסה הציפרית איננה כזאת בגלל כוחה הפנימי, אלא בגלל השפעתה, וחסן איננו משורר חשוב בגלל האסתטיקה של שירתו, אלא בגלל האפקט שלה. כמות הטוקבקים היא זו שהופכת גרפומן לאלתרמן. וגם רשימה משמימה על רשימת שמות מהמגרב (ספר טלפונים מרוקאי) היא העדפה מתקנת. לכן, בניגוד לקלישאה שהתקבעה, ציפר הוא בכלל לא איש ספרות, ומעולם לא היה איש ספרות - אלא פוליטיקאי. הסטייה הנוכחית שלו לתחום הפוליטי איננה גחמה, אלא היענות למגמת העומק שמפעילה אותו - המניפולציה בשדה. כי הרי מי מניפולטור גדול יותר של מערכות, ומצד שני חסר כל ערך פנימי, מאשר ביבי? ציפר הוא מקיאבלי של הספרות העברית, ותרומתו לה בטווח הארוך תיזכר כשלילית, במיוחד כי עניין אותו רק הטווח הקצר. הקיסר ישכח, ואילו יצירות המופת שנכתבו בשנות מלכותו (ארבעים שנה אקוט בדור, ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכיי) - יזכרו.<br><br><br><div class="insidetitle">5 - החדשות</div><br>החדשות: מתפקדות. יותר או פחות. במהדורת הדפוס. זה כשלעצמו לא היה אמור להיות חדשות או כותרות, אבל הגיעו ימים בהארץ שבהם אם משהו לא מתדרדר זה כשלעצמו כבר חדשה - וכותרת מרעישה. הרי הכותרות במהדורת האינטרנט הן קליקבייטים, כלומר מלכודות שמטרתן לרמות את הקורא. זה עובד פעם. פעמיים. מאה פעמים. בפעם האלף - אפילו הקורא הטמבל ביותר כבר לא לוחץ על הקליק. ומי נשאר? מי הופך לקהל של הארץ? הטמבלים בריבוע. כל עיתון זוכה לקהל קוראים הראוי לו, ומי אמר שהארץ לא נפתח לקהלים חדשים.<br><br>והפרשנות? יוסי ורטר הופך למין אורי קליין של הפוליטיקה - תמיד אותה סחורה טובה, תחת אותן הנחות מקובעות, אבל כבר עשרים שנה, והכלבה מרוצה אבל לא מתפעלת. עמוס הראל סבבה, אבל הוא לא מבריק כמו אמיר אורן (שהכלבה פתרה את תעלומת היעלמותו<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="bikoret-haaretz6.html">כאן</a>- בזכות חוש הריח המפותח שלה). "פרשנים" אחרים כמו חמי שלו כבר מזמן מכרו את עטם לאג'נדה, וההנאה היחיד מלקרוא את חמי זה לראות איך תופעת טראמפ טופחת על פניו שוב ושוב (ושוב. ושוב!), והוא לא לומד. פשוט התעללות של המציאות בכתבינו בוושינגטון - ארץ הפרשנויות הבלתי מוגבלות. בדיוק כמו השמאל הדמוקרטי-אמריקאי, שהוא מדברר בחריצות חסרת מודעות עצמית לחלוטין (כלומר - אופיינית), תחת מסווה של פרשנות חדשותית לגיטימית. פח זה קיצור של פחחח.<br><br><br><div class="insidetitle">4 - המוסף</div><br>תחת הנהגתו של אורי "שחורי" מרק (<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="bikoret-haaretz3.html">כאן</a>) המוסף שומר על מצב חולה אבל יציב. אחת השאלות שתמיד מטרידה אותי אישית כנפש כלבית במקרים כאלה היא זו: האם אורי מרק יודע שהוא מייצר מוסף בינוני מינוס, ומנסה לשפר אותו כמיטב יכולתו, או שמא הוא חושב שהמוסף מצויין ומתגאה בו (הקוף בעיני אמו - צבי הוא), ובכלל לא מבין מה הכלבים רוצים מחייו? כמעט בכל מוסף יש עדיין לפחות כתבה אחת שוות קריאה, וכמעט בכל מוסף יש את כל היתר. האם "שחורי" מרק חושב שהלוואי עליו המשאבים והכותבים בתקופה הקלאסית של המוסף, ושהוא לא מצליח להוציא תוצר יותר טוב בגלל האילוצים, או שמא לדעתו הוא באמת מוציא מוסף נהדר שממשיך את המסורת של העבר - ולא יונק ממנה מוניטין כטפיל בלבד, עד להתייבשות הקרדיט? אפילו 20 שאלות מתדרדר עם התחנפות לקהל המתדרדר בעצמו (האם זו לא דרישה צנועה ללמוד משהו בעל ערך - ולו צנוע - מכל שאלה? כי לרוב השאלות יש תשובה אחת קבועה: מעניין ת'סבתא שלי). וזו רק דוגמא אופיינית למה שעובר על כמעט כל המדורים. המוסף משלב מין אינרציה של אונייה, יחד עם תחושה כללית של שקיעת ספינת הדגל של הארץ. והקברניט, כידוע, אחרון לעזוב (אין ספק שהוא בחור טוב).<br><br>לעומת זאת, "מן המפורסמות" זו הברקה, שראוי היה להרחיב, וכמו ב-"אלכסון קלאסיק" לפרסם כתבות קלאסיות של המוסף מימים עברו, או סתם כתבות היסטוריות שיראו את הפער בין תודעת ההווה לעבר, או את התגובה בזמן הווה לאירועי העבר המשמעותיים. אם המסורת שלך עולה על הישגי ההווה - תתרפק עליה ותשתמש בה - במיוחד מול דור שלא ידע את יוסף. למשל, המכתבים הנבחרים שפרסם דב אלפון מהמוסף בעריכתו. ואגב, אם יש דבר אחד שיכול לגרום לכלבה לחזור הביתה עם העיתון בפה והזנב בין הרגליים זה החזרת דב אלפון! עורך מעולה גם בהארץ וגם באלכסון - מה שמראה שהעורך עושה את העיתון.<br><br><a style="text-decoration:underline;" href="bikoret-haaretz13.html">המשך דירוג "הארץ" של כל הזמנים - תחתית הטבלה</a></div></div></div><div style="font-size:13px;text-align:center;border-top : 1px solid black;padding: 4px;margin-bottom: 2px;"><a style="text-decoration:underline;" href="bikoret-haaretz.html">ביקורת הארץ</a></div></body></html>	<!DOCTYPE html><html lang="en" dir="ltr"><head><meta charset="utf-8"><meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0"><title>Summary of "Haaretz" ranking (top of the table): If you believe it can be ruined, believe it can be fixed - The Degeneration of the Nation</title><link rel="icon" type="image/png" href="../favicon-192x192.png" sizes="192x192"><link rel="apple-touch-icon" sizes="180x180" href="../apple-touch-icon-180x180.png"><link rel="canonical" href="https://degeneration-of-nation.org/en/press-review12.html" /><meta property="og:image" content="https://degeneration-of-nation.org/img/blindcritic.jpg" /><link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"><script type="application/ld+json">{"@context": "https://schema.org", "@type": "CreativeWork", "license": "https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"}</script></head><body><link rel="stylesheet" href="../styles.css"><link rel="stylesheet" href="../column.css"><link rel="stylesheet" href="../article.css"><script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/3.7.1/jquery.min.js" type="text/javascript"></script><script src="add.js" type="text/javascript"></script><body><div class="mainheadline"><a href="./index.html">The Degeneration of the Nation</a></div><div class="row"><div>Summary of "Haaretz" ranking (top of the table): If you believe it can be ruined, believe it can be fixed</div><div>People ask me: What's the reason for the drying up of the Bitch's critical spring? Has the newspaper improved so much that there's nothing left to criticize? Why have you abandoned your post while the caravan passes? Return to your kennel, Bitch. Therefore, as a service to dog owners, provided by the Society for Prevention of Cruelty to Animals, I will present Haaretz from a satellite view: an in-depth cross-section, a broad picture, and a general horizontal overview of the newspaper's state, which reflects the state of Israeli intelligence, which reflects the state of the Jewish nation, which reflects the state of creation, the breaking of vessels and destruction, which reflect the existential state of the dog. If there are no bones - eat meat</div><div class="editor">By: The Bitch</div><div style="background-image:url(../img/blindcritic.jpg);"></div><div>The criticized in the eyes of criticism - and criticism in the eyes of the criticized<a class="imagesource" href="https://www.flickr.com/photos/lajul/483915485/">  (<u>Source</u>)</a></div><div>Recently, the Bitch has encountered a kind of professional confusion, which might be called critical confusion, which is at the root of the decrease in critiques. She has no strength to read the newspaper. It's deteriorating. It's at a low level. Below the red line (the bottom one! And sometimes even below the bottom line). It's boring and it's even boring to write about it. To criticize - one needs to see value in the criticized, and that's becoming difficult. To bite, you need meat, and only bones are left to throw to the dogs, and it's hard to find taste in that (yes, what do you think? Dogs need proteins too).<br><br>The result is that I'm exposed less and less to Haaretz and to current affairs in general, and on the other hand, I'm experiencing a corrective process, which I can only call: detoxification. The brain is more creative, less need for passive information pushed at me, and even when I do - even my Facebook is at a higher level than the newspaper (but that's only because I did "see first" for the right people and pages). How was I addicted to this garbage for so many years? From a young age, I saw my grandfather reading a newspaper in his grandfather's armchair, and it turns out that I will no longer be a grandmother reading a newspaper in a grandmother's armchair. I might write a few more final critiques to clear the table of the pile of unread newspapers accumulating on it, and from there I'll move on to alternatives to newspapers for thinking people - for thinking people.<br><br>Therefore, in honor of the end of the school year - I decided to give grades to the newspaper. A kind of summary report card (a farewell card?), from the good (relatively) to the bad (not relatively). The grades are out of 10:<br><br><br><div class="insidetitle">6 - Tzipper</div><br>The Culture and Literature supplement has long ceased to be a culture and literature supplement, but rather Tzipper [Translator's note: Benny Zipper, the editor of the supplement]. We're talking about an editor whose job is very easy, as all Israeli literary and cultural discourse funnels to him, and he also has the heavenly mandate to publish any work from any period of world culture (!), and still produces mediocre plus (and sometimes minus) work. His identification with his chair has become similar to Bibi's [Translator's note: Benjamin Netanyahu] identification with his chair, and it's no wonder that nothing remains in either of them except the chair. Therefore, on the day they lose their chairs, Tzipper and Bibi will be quickly forgotten, but will anything remain of the chair itself? The entire future of the supplement rests on one question: who is the next editor. Another second-rate editor will bring about the end of the supplement as an institution, whereas a first-rate literary figure can renew its glory days and inject new life into Hebrew culture. Maybe Assaf Inbari? And the paws tremble on the keyboard: maybe Oded Carmeli, whose star has recently risen in Haaretz supplement, wouldn't be so terrible? This is the question of the year in the Israeli literary republic, which of course is afraid to discuss it, and leaves the discussion to the dogs (<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="press-review2.html">here</a>).<br><br>In matters not related to literature, stagnation rules the supplement. The cultural part of the culture and literature supplement is its weakest part, and is mostly entrusted to third-rate academics (sometimes charlatans like Yigal Ben-Nun and often moldy ones who had the misfortune to research Eastern Jewry), and its entire purpose is to provide a boring background to the more colorful literature, like a peeling gray wall for a painting. A typical example of this is the weekly Torah portion column (yes, I know it's only interesting to former Ulpana [Translator's note: religious girls' high school] girls and current bitches - not a common combination). Once it was a regular column by the excellent Y.Z. Meir (who started with a Zoharic spark and ended up as a full-fledged researcher and sorcerer), replaced by the intellectually challenging Yair Caspi, apparently too much so (a kind of one-man Jewish-psychological school). So he was fired at record-breaking scandalous speed in favor of the okay Ariel Seri-Levi (mediocre and reasonable Bible research) who was replaced in favor of the current disgrace (former Ulpana girl? I stopped reading. More boring than an Ulpana weekly Torah portion page) - and all this just because Tzipper decided to do affirmative action for women (yes, pathetic), and because it's the part of the supplement that doesn't interest anyone (and today not even any woman), so who cares (I do!) - let's sacrifice it to Moloch.<br><br>Opposite the niche Shabbat bulletin for Ulpana-bitches stands firmly as a rock a #niche blog completely uninteresting to anyone who doesn't live within the borders of Tel Aviv, a.k.a. the boundaries of the universe. Why isn't this in Haaretz Blogs? Because they quote half a poem and a quarter name-dropping? Because we too are "Benjamin" and Tel Aviv is also Paris? Apparently to indicate that "wandering" (once a matter for the police) has turned from folly to culture. So why not really change the name of the supplement to Folly and Literature? The ratio between the profound real estate devaluation in Tzipper's supplement to its prestige (which stems from its rarity, not its quality) is pure gentrification of imported trends at the expense of real culture. In the continued decree of who-cares, only the column that it's a shame doesn't close both eyes competes. Uzi Zur is everything that's bad in Israeli art criticism, which thinks it's literature, and has no connection to either criticism or art - and also, unfortunately, not to literature (despite some of his more direct attempts on the subject). After the damage of abandoning criticism to Zur, the mediocre illustrations (mostly) by the permanent house illustrator, instead of choosing from Israeli art, or at least art history, are collateral damage. And who's a cannon? Yonatan Hirschfeld. So why - you'll ask - does he have a miniature column in the format of a wadi [Translator's note: dry riverbed], compared to the river of Zur's outpourings or the extensive space for research on correspondence between the gabbaim [Translator's note: synagogue managers] of the Turkmenistan community to Turks from the Gabbah-stan community?<br><br>Because with Tzipper - and this is his big secret - it's never all bad, there's always an alibi for the crime (against culture?), and there's always something to read in the content. But the considerations, oh, the considerations. The preferences of the content, namely the form of the supplement and its editing - are fundamentally distorted, not because of differences in taste and judgment (if only), but because of the corruption of judgment and taste. These random points reviewed above, among many others, join as a kind of synecdochic examples to Tzipper's deep editorial rationale, who is a great follower of the institutional theory in aesthetics (and thus also perceives his own institution - as a political institution - and as a cultural gate that shapes and doesn't reflect it), but even more so - of Foucauldian-power thinking about culture. Tzipper doesn't believe that things (for example - poems) have value in themselves, intrinsic, but everything is measured as a lever within the system (and therefore the creator is often more important to him than the creation). A masterpiece in the Tzipperian conception is not such because of its internal power, but because of its influence, and Hassan is not an important poet because of the aesthetics of his poetry, but because of its effect. The number of talkbacks is what turns a graphomaniac into Alterman. And even a boring list about a list of names from the Maghreb (a Moroccan phone book) is affirmative action. Therefore, contrary to the established cliché, Tzipper is not at all a man of literature, and has never been a man of literature - but a politician. His current deviation into the political field is not a whim, but a response to the deep trend that drives him - manipulation in the field. For who is a greater manipulator of systems, and on the other hand devoid of any intrinsic value, than Bibi? Tzipper is the Machiavelli of Hebrew literature, and his contribution to it in the long run will be remembered as negative, especially because he was only interested in the short term. The emperor will be forgotten, while the masterpieces written during his reign (forty years I was weary of that generation, and said, "They are a people who err in their hearts, and they do not know My ways") - will be remembered.<br><br><br><div class="insidetitle">5 - The News</div><br>The news: functioning. More or less. In the print edition. This in itself shouldn't have been news or headlines, but days have come in Haaretz when if something isn't deteriorating, that in itself is already news - and a sensational headline. After all, the headlines in the online edition are clickbait, meaning traps designed to deceive the reader. It works once. Twice. A hundred times. On the thousandth time - even the dumbest reader no longer clicks. And who's left? Who becomes Haaretz's audience? The square of dumb. Every newspaper deserves the readership worthy of it, and who said Haaretz isn't opening up to new audiences.<br><br>And the commentary? Yossi Verter is becoming a kind of Uri Klein of politics - always the same good merchandise, under the same fixed assumptions, but for twenty years now, and the Bitch is satisfied but not impressed. Amos Harel is okay, but he's not as brilliant as Amir Oren (whose disappearance mystery the Bitch solved<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="press-review6.html">here</a>- thanks to her developed sense of smell). Other "commentators" like Chemi Shalev have long since sold their pens to an agenda, and the only enjoyment from reading Chemi is seeing how the Trump phenomenon slaps him in the face again and again (and again. And again!), and he doesn't learn. Simply abuse of reality on our correspondent in Washington - the land of unlimited interpretations. Just like the American Democratic left, which he diligently voices with complete lack of self-awareness (that is - typical), under the guise of legitimate news commentary. Pach [Translator's note: "tin" in Hebrew] is short for pachhhh [Translator's note: an expression of disdain].<br><br><br><div class="insidetitle">4 - The Magazine</div><br>Under the leadership of Uri "Shchori" [Translator's note: a play on the word "black" in Hebrew] Mark (<a style="text-decoration:underline; display:inline-block;" target="_blank" href="press-review3.html">here</a>) the magazine maintains a sick but stable condition. One of the questions that always personally bothers me as a canine soul in such cases is this: Does Uri Mark know that he's producing a mediocre minus magazine, and is trying to improve it to the best of his ability, or does he think the magazine is excellent and is proud of it (the monkey in its mother's eyes - is a deer), and doesn't understand at all what the dogs want from his life? In almost every magazine there's still at least one article worth reading, and in almost every magazine there's all the rest. Does "Shchori" Mark think that if only he had the resources and writers from the classic period of the magazine, and that he's not managing to produce a better product because of the constraints, or does he really think he's producing a wonderful magazine that continues the tradition of the past - and doesn't just parasitically suck credit from it, until the credit dries up? Even 20 Questions is deteriorating with flattery to the deteriorating audience itself (isn't it a modest demand to learn something of value - even modest - from each question? Because most questions have one fixed answer: interesting to my grandma). And this is just a typical example of what's happening to almost all the columns. The magazine combines a kind of inertia of a ship, along with a general feeling of the sinking of Haaretz's flagship. And the captain, as known, is the last to leave (no doubt he's a good guy).<br><br>On the other hand, "From the Famous" is a brilliant idea, which deserved to be expanded, and like in "Alaxon Classic" to publish classic articles from the magazine's past days, or just historical articles that will show the gap between present consciousness and the past, or the real-time response to significant past events. If your tradition surpasses your present achievements - reminisce about it and use it - especially in front of a generation that didn't know Joseph. For example, the selected letters published by Dov Alfon from the magazine under his editorship. And by the way, if there's one thing that can make the Bitch come home with the newspaper in her mouth and her tail between her legs, it's bringing back Dov Alfon! An excellent editor both in Haaretz and in Alaxon - which shows that the editor makes the newspaper.<br><br><a style="text-decoration:underline;" href="press-review13.html">Continuation of the all-time "Haaretz" ranking - bottom of the table</a></div></div></div><div style="font-size:13px;text-align:center;border-top : 1px solid black;padding: 4px;margin-bottom: 2px;"><a style="text-decoration:underline;" href="press-review.html">Haaretz Critique</a></div></body></html>	https://hitdarderut-haaretz.org/bikoret-haaretz12.html	https://degeneration-of-nation.org/en/press-review12.html
night-life50	he	en	night-life	התדרדרות הארץ איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות מאת: ממיר כבלים "מומר בגילוי פנים הרי הוא כעכו"ם לכל דבר" - ירושלמי (מקור) חלמתי שאומרים לי שמה זה פה, החברה לא יכולה לממן אדם שמתחזה לחתול. למה שנשלם מיסים בשביל שאתה תאכל מהקערה? אתה רק הדחקת את האדם הפנימי שבך, איתו נולדת. מתוך זלזול בפוטנציאל הספרותי האדיר של הנפש האנושית, אתה כותב שאתה חתול וזורק את רוח האדם הגדולה לפח, כאילו זה דבר של מה בכך, וזה מעליב אותנו באופן אישי. לא נועדת להיות סתם חתול - אלא נזר הבריאה, כמונו. מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות. כי כבר מדברים על הפוסט-הומניזם. אבל תמיד חשבנו שזה יהיה משהו באמת מדהים, כמו בינה מלאכותית, או רשת מוחות, או אדם-על. והנה במה העולם נגמר: בחתול. ושולחים אותי לטיפולי המרה לחתולים, להפוך אותי לבנאדם. או ליתר דיוק, להחזיר אותי לאנושיות שאבדה לי בדרך, ולא מצאתי את הדרך חזרה. כי כולנו נולדנו שווים, כולנו בני אדם ללא הבדל דת, גזע, וזנב. הנה, מלטפים את ראשי, גם אתה נבראת בצלם אלוהים. ואתה רוצה לומר לי שלאלוהים יש זנב? ובכלל, אתה מאוד זקוק לזה במצב המשברי הזה, בין חתול לבן-אדם, אתה חייב תמיכה מקצועית שתעזור לך להבין אם אתה באמת רוצה להיות חתול. למצוא את האני הפנימי האמיתי שלך, למקרה שהתבלבלת, כי אולי התחלת לעשות מיאו בשביל הכיף, סתם ככה מול המראה, ואז שכנעת את עצמך שאתה באמת חתול. זה קורה, יש אנשים מפורסמים מאוד בטלוויזיה, שכולנו מכירים, שהיו פעם משוכנעים שהם חתולים - ותראה איפה הם היום, כשהם בני אדם. טיפול יעשה לך טוב, תשקיע קצת בעצמך. רק 500 ש"ח בשעה כדי לתת למישהו בשביל שישמע את היללות שלך. תוציא את כולן החוצה - ותגלה שאחרי שנגמרו לך כל היללות, נשארת בנאדם. זה הכוח של הריפוי בדיבור, שהוא עובד הכי טוב בריפוי ביילול. פרויד היה גאון, ענק יצירתי, ומה שהכי חשוב - מענטש. הכי חשוב להיות בנאדם. והפסיכותול, הפסיכולוג שמתמחה בחתולים, דווקא נחמד מאוד, ומתחיל לשחק אתי בחתול ובעכבר. וכל פעם אנחנו משחקים ואני רודף אחרי העכבר והוא מחביא אותו, ואומר לי: אני אתן לך את העכבר, אם רק תעשה משהו קטן, מה אכפת לך. במקום לאכול מהקערה - תאכל מהצלחת. במקום לרדוף ולחסל ג'וק - תצרח מפחד. במקום לגדל פרווה - תגדל קרחת. ככה לאט לאט - עד שהוא הופך אותי לבנאדם אמיתי. והוא מציג אותי בכנס כדוגמה להמרה מוצלחת. פריצת דרך טיפולית, בניגוד לכל הדעות הקדומות נגד המרות: תראו כאן חתול אומלל - שהפך לאדם מאושר. תראו איך הוא יושב כאן בקהל, בלי שתוכלו אפילו לזהות אותו, ומייד יעלה לבמה - לא על ארבע - ויענה לשאלות - ולא ביללות. הוא מעביר שקף במצגת, וכתוב שם: ניצחון המדע על תסמונת החתול, והקהל הנרגש מוחא כפיים, והוא מזיז את הסימן של החץ כדי ללחוץ, והנה אני רואה: הוא מחזיק ביד עכבר! ואני מזנק ממקום מושבי, קופץ על ראשי המדענים, שם זינוק לבמה, מפיל את המחשב - ועומד על השולחן נרגש (על שתיים, כמו שלמדתי יפה!) - מחזיק את העכבר בפה. ואמנם כולם פעורי פה מהביצוע - אבל אף אחד לא מוחא לי כפיים. ואומרים לי שאני מקרה מהסוג שמצריך טיפול עומק, כי המרה מחתול זה לא סתם עניין חיצוני, זה ממש המרת דת. חתול זו מחלה רוחנית. ומתחילים לקחת אותי לממיר רבני מוסמך, שכבר המיר מוסלמי לנצרות, ונוצרי מומר בחזרה ליהדות, ואומרים שכך יום אחד הוא יוכל לפתור את הסכסוך - אז חתול זה קטן עליו. ואומרים שהוא ממיר מכל הדתות לכל הדתות שבעולם, תוך שהוא שומר על איכות הקובץ (ואפילו מעלה אותה!). מבחינתו זה ממש משחק: הוא ממיר בודהיסט לשינטואיסט לדאואיסט ולהינדואיסט ואז לבודהיסט בחזרה, רק בשביל התרגול בבוקר. ואז בצהריים הוא ממיר אות, למשל אם מתחשק ג' לע', ואז עגנון הופך לגענון ועם אם תתאמץ תעלה שיש לך גוד המון עילויים לגשות כדי להעיג למדרעה של גילוי עדול בהמרה כמוהו, יא גיעול שחור מכוגר, גלוב ומעגיל. ואז בגרב, אחרי שהמיר את ע' וג' בחזרה, הוא משחק לפני השינה בהמרת חילונים, מקפיטליסט לפמיניסט לביטחוניסט לרלטיביסט לסטארטאפיסט להומניסט למסג'יסט, ונרדם עם מסג' מפנק. ואומרים לי: אדוני החתול, אם הוא לא יגמול אותך מהיללות שלך - אף אחד כבר לא יעזור. ואני בא אל האדמו"ר הממיר בבוקר, בדיוק יוצא מהחדר שלו טרנסוויסט שהיה שם בלילה, ואומר: אדונינו, ממירנו ורבינו, בבקשה תמיר אותי, אם אתה יכול, לגבר מושך ומצליח ועשיר. והרב ממיר אומר: זה לא עובד ככה. קודם, אתה צריך לרצות להיות גבר. כגבר, אתה כבר תרצה להיות מושך. וכדי להיות מושך אתה תרצה להצליח. ואז תעבוד כמו משוגע להיות עשיר. ואז אם תהיה עשיר - תוכל להרשות לעצמך להיות חתול, כמו שתמיד חלמת. כלומר, אם אתה רוצה להיות חתול בחלום, אתה צריך לרצות להיות גבר במציאות. ככה עובד הקפיטליזם. איזהו עשיר השמח בחתולו, לא? הבנת? ואני אומר במבט תמה: מייאו? והוא מתנדנד בכיסא: או שרצית שאמיר אותך לסוציאליזם, למה לא אמרת? והוא מתחיל לטעון בניגון של טיעון בגמרא: יש לך חלום? כן. חלום להיות שווה כמו כולם? בטח שכן. כלומר חלום להיות כמוהו? כמובן. דהיינו - חלום שהוא יהיה כמוך? נכון. אבל אז - אם אתה חתול הוא לא יכול להיות כמוך, ולכן אתה צריך להיות אדם כמוהו - ואז - גם החלום שלו יהיה להיות כמוך! וכך נחיה בחברה שיוויונית, כמו שכולנו חולמים לחיות בה (כולל חתולים! גם הם רוצים אותו דבר כמו כולם, כי אנחנו רוצים חברה שיוויונית, לא?). ואז, באותו גן עדן שיוויוני, או אז, תזכה לגדול שבכל הכבוד בעולם הזה - כבר לא יפלו אותך על רקע חתולי. או שאולי אתה רוצה הסבר פמיניסטי? והמייאו שאני מבליע ברצף המילים לא מפריע לו אפילו לרגע להמשיך: כלומר, אתה מבין, אנשים חושבים שהמרה זה באמת משהו קשה ונורא, כי דברים הם כל כך שונים ומוצקים בגולגולת שלהם, אבל האמת, שהם לא כל כך שונים כמו שחילונים מדמיינים. צריך להבין שהמוח בפנימיותו הוא פלסטי ונוזלי, ושהעולם הוא חלומי. שכל ההבדל בין אדם לחתול הוא רק התבנית החיצונית, ולכן אם הגעת לתודעת נוזל אתה יכול להפוך פעמיים בדקה מחתול לבנאדם ולהפך - לפי הצורך - ולאף אחד לא יהיה אכפת מי אתה, ובעיקר למי שמאוד אכפת לו מי אתה, ושואל מי זה עיגול שחור, במקום לשאול מה זה. כי זה רק נראה כאילו כל האיזם הללו מנוגדים, במוחות המרובעים, אבל באמת כל האידיאולוגיות הללו אותו דבר, אם יש לך מוח בצורת עיגול. כי מה הבעיה של כל החילונים? שהם לא למדו את תורת הגלגולים, ולא מבינים בעיגולים. הרי בספרים הקדושים כתוב שנשמת גבר יכולה להתגלגל באישה, וגם להפך, ונשמה יכולה להתגלגל אפילו בבעל חיים, למשל חתול, ולמה שנשמה לא תתגלגל בעיגול? יש משהו יותר מתאים מעיגול לגלגול? ואני מסתכל על האדמו"ר הממיר ומיילל בהתלהבות: מייאו, מייאו!! והוא ממשיך בלהט: מה אתה חושב, שאם הרב שך היה ביוון העתיקה, הוא לא היה הומו ואפיקורס? ומה לדעתך, אם אפלטון היה נולד חרדי, הוא לא היה הרב שך? ושאם חתול נולד עיגול, הוא לא היה עושה מיאו? ושאם הרב שך היה נולד כלב, הוא לא היה נושך? ושאם עיגול נולד שחור, הוא לא מסתובב? בקיצור, כל מי שטוען משהו, אם הוא היה נולד הפוך, הוא היה טוען להפך. זה סוד הנטיות ההפוכות. הוא רק חושב שהוא קובע מה הוא חושב, אבל האמת היא שסוד הגלגולים חזק ממנו אלפי מונים. ואם רק אנשים היו מבינים שהם מתגלגלים, אז גם בגלגול הזה היו נותנים כבוד לחתולים. שלא לדבר על עיגולים. ואני מגרגר בשביעות רצון, וגם הוא מאוד מרוצה וממשיך: ביבי היה חמאסניק אם היה נולד פלסטיני, ואם ערפאת היה יהודי הוא היה כהנא. אז תנוחו. אין סתירה בין חתול לבנאדם. אתה מבין, אתה יכול להיות בנאדם! אין סתירה בין הומו לסטרייט. איך יכולה להיות? אין סתירה בין גבר לאישה! אין סתירה אפילו בין יהודי לערבי, מקסימום תהיה יהודי ששונא את עצמו, כלומר יהודי מצויין. זו התודעה האמיתית של ימות המשיח, התודעה החלומית. כי כל עיגול בלילה הוא שחור, ואי אפשר להיות אותו חתול פעמיים, כמו שאי אפשר לחלום אותו חלום פעמיים, בניגוד לאנשי המוסר, שאצלם תמיד אותו דבר. או מקסימום גברת בשינוי אדרת, וצריך רק להרים את השמלה - והופ! מתחת אותה גרושתך ערומה. כי פמיניסט ושובניסט זה אותו בולשיט. וגם ימני ושמאלני - אותו שעמום. שמעת פעם מישהו שהשתעמם בחלום של עצמו? ולעומת זאת החיים של אנשים כל כך משעממים, שהם רק בהמתנה בין שערוריה לשערוריה. והוא מלטף לי את הראש, בדיוק כמו שאני אוהב, ומסביר בקול מלטף: אתה יודע למה? כי הם אף פעם לא עברו באמת טרנספורמציה. הם רק מממשים את עצמם, ומה יותר משעמם מלממש את עצמך? תאר לך ששנה אחת הם היו מחליטים שהם כהניסט, ושנה שנייה ערבי, ושנה שלישית כלב, ושנה שלישית חרדי שמפחד מכלב. אתה מבין איזו תודעה עשירה היתה להם - לעניי הרוח? זה הסוד שהיינו צריכים ללמוד מהנוצרים, שאצלם ישו הופך ללחם. למה שמשה לא יהפוך למצה? או לביצה בחמין? או אפילו לקוגל? והממיר לוקח טיפות מים, ואומר: אני מתנצל כי אני יודע כמה חתולים אוהבים מים, אבל זה לא מים אלא המרתי את זה לחלב, כמו שחתולים אוהבים. והוא משפריץ: בשם האב, הבן ורוח התקופה, אני ממיר אותך לעל-אדם: חתולדם. ומטהר אותך מן החטא הקדמון של הקדמוניות והגנטיקה. ומה תעשה הגזענות בעולם שבו כל אדם יכול להיות גזע חדש, דם שלא זרם כמותו מעולם? יצור מקורי לחלוטין, מין חדש! פי אלף מלהיות הומו. או סטרייט. לכו לעזאזל עם כל הזהויות שלכם, והפוליטיקה שלכם, שכל הזמן נדחפים אצלי בין התורים להמרות דחופות, במיוחד אם הימרו על הזהות הלא נכונה - שיצאה מהאופנה. זהות זה דבר כל כך דכאני 1=1=1, זהות זה היחס הכי סתמי שהלוגיקה האנושית המציאה, ודווקא לכן היא כזאת פופולארית כיום, כי אני זה אני זה אני זה אני. היום במקום שלאנשים תהיה נשמה, שעוברת גלגולים, יש להם זהות. והם מצביעים לפי הזהות שלהם ומזדהים עם כל מיני אנשים בחדשות, בסדרות המפגרות, גם ספרות הם שופטים לפי הזדהות, הטיפשים - ואפילו את היהדות הפכו לזהות. זוועה. ורק תיזהר לך - שלא יהפכו את החתוליות לזהות חתולית. והוא מיילל בקולי קולות: מייייייאו! ואני מקשיב לרב-חתול מהופנט, והוא ממשיך ללמד אותי הלכות חתולים: לכן - אל תהיה עוד קורבן של פוליטיקת ההזדהויות. אתה צריך להיות גם בעד ביבי וגם נגדו. להזדהות עם כולם - זה להזדהות עם בורא עולם. כי האויב הלוגי של הזהות זה הדמיון - צריך לחיות את החלום. להסתובב ולהתהפך כמו עיגול גאה סביב צירך - אלף פעם ביום. פעם, בעולם הקלאסי, היו מטמורפוזות, היו מאמינים בשינוי, זה היה נרטיב מרכזי, האלים עצמם היו מתחפשים, ומי שמאמין באלוהים בוודאי צריך להאמין שהכל אפשרי, הכל נס, הכל פורים, ונהפוכו. פעם, אנשי הסוד היו חוקרים את הגלגולים שלהם לאורך הדורות, ומבינים את עצמם כמורכבים מדמויות, ואם למשל התגלגל בך רוצח או אנס - אתה מתקן את נשמתו, ואם התגלגלה בך אישה עקרה - זה מסביר כמה דברים, לא? - וככה כל הנטיות והסתירות באישיותך... אתה מבין איזו פסיכולוגיה עשירה היתה להם? היום אם תטען שאתה חתול יצחקו עליך, וזה יחשב לנרטיב פגום. אבל זה הפתרון לכל המתחים והסכסוכים, זאת פנימיות התורה: המרה, המרה, המרה! ואני אומר: מייאו? והוא אומר: אז עכשיו תשאל מה. ואני אומר: מה? והוא אומר: אתה רואה? ועכשיו תשאל מייאו. ואני אומר: מייאו? והוא אומר: מצויין. כשאתה יוצא מהחדר הזה, תשאל אותם מה. אבל אנחנו בינינו יודעים שאתה באמת חתול ובאמת הכוונה זה מייאו. הבנת? ואני אומר: מה? והוא פותח את הדלת לרווחה וצועק: הבא בתור - לבבא ממיר! חיי לילה	The Degeneration of the Nation How I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity By: Cable Converter "A convert who reveals himself is like an idolater in every respect" - Jerusalem Talmud (Source) I dreamed they were telling me what's this, society can't finance a person pretending to be a cat. Why should we pay taxes for you to eat from a bowl? You've only repressed the inner human within you, with which you were born. Out of disregard for the tremendous literary potential of the human soul, you write that you're a cat and throw the great human spirit in the trash, as if it's a trivial matter, and it offends us personally. You weren't meant to be just a cat - but the crown of creation, like us. What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity. Because they're already talking about post-humanism. But we always thought it would be something truly amazing, like artificial intelligence, or a network of minds, or a superhuman. And here's how the world ends: with a cat. And they send me to cat conversion therapy, to turn me into a human. Or more precisely, to return me to the humanity I lost along the way, and couldn't find my way back. Because we were all born equal, we're all human beings regardless of religion, race, and tail. Here, they pat my head, you too were created in God's image. And you want to tell me that God has a tail? And anyway, you really need this in this crisis state, between cat and human, you must have professional support to help you understand if you really want to be a cat. To find your true inner self, in case you got confused, because maybe you started meowing for fun, just like that in front of the mirror, and then convinced yourself that you're really a cat. It happens, there are very famous people on TV, whom we all know, who were once convinced they were cats - and look where they are today, as human beings. Therapy will do you good, invest a little in yourself. Just 500 shekels an hour to give someone to listen to your howls. Let them all out - and you'll discover that after you've run out of all your howls, you're left a human. That's the power of talk therapy, which works best in howl therapy. Freud was a genius, a creative giant, and most importantly - a mensch [Yiddish: a person of integrity and honor]. The most important thing is to be human. And the psychocat, the psychologist specializing in cats, is actually very nice, and starts playing cat and mouse with me. And every time we play and I chase after the mouse and he hides it, and tells me: I'll give you the mouse, if you just do one small thing, what do you care. Instead of eating from the bowl - eat from the plate. Instead of chasing and killing a cockroach - scream in fear. Instead of growing fur - grow baldness. Slowly like this - until he turns me into a real human. And he presents me at a conference as an example of successful conversion. A therapeutic breakthrough, contrary to all prejudices against conversions: look here at a miserable cat - who became a happy human. Look how he sits here in the audience, without you even being able to identify him, and will immediately go up on stage - not on all fours - and answer questions - and not in howls. He advances a slide in the presentation, and it says: The victory of science over cat syndrome, and the excited audience applauds, and he moves the arrow sign to click, and here I see: he's holding a mouse in his hand! And I leap from my seat, jump over the heads of the scientists, make a leap for the stage, knock over the computer - and stand on the table excited (on two legs, as I've learned well!) - holding the mouse in my mouth. And although everyone is open-mouthed at the performance - no one applauds me. And they tell me that I'm a case of the type that requires deep treatment, because conversion from a cat is not just an external matter, it's really a religious conversion. A cat is a spiritual disease. And they start taking me to a certified rabbinic converter, who has already converted a Muslim to Christianity, and a converted Christian back to Judaism, and they say that one day he will be able to solve the conflict - so a cat is small for him. And they say he converts from all religions to all religions in the world, while maintaining file quality (and even improving it!). For him it's really a game: he converts a Buddhist to Shintoist to Taoist to Hindu and then back to Buddhist, just for morning practice. Then at noon he converts a letter, for example if he feels like changing 'g' to 'a', and then Agnon [famous Israeli author] becomes Ganon and if you try hard you'll see that you have a good many reasons to approach in order to reach the level of great revelation in conversion like him, you black disgusting cat, round and repulsive. And then in the evening, after converting 'a' and 'g' back, he plays before sleep with converting secular people, from capitalist to feminist to securitist to relativist to startupist to humanist to massagist, and falls asleep with a pampering massage. And they tell me: Mr. Cat, if he doesn't wean you off your howls - no one will help anymore. And I come to the converting Admor [Hasidic leader] in the morning, just as a transvestite who was there at night is leaving his room, and say: Our master, our converter and our rabbi, please convert me, if you can, to an attractive and successful and rich man. And the converting rabbi says: It doesn't work like that. First, you need to want to be a man. As a man, you'll already want to be attractive. And to be attractive you'll want to succeed. And then you'll work like crazy to be rich. And then if you're rich - you can afford to be a cat, like you always dreamed. That is, if you want to be a cat in your dream, you need to want to be a man in reality. That's how capitalism works. Who is rich? He who is happy with his cat, right? You understand? And I say with a bewildered look: Meow? And he rocks in his chair: Or did you want me to convert you to socialism, why didn't you say so? And he starts to chant in the tune of a Talmudic argument: Do you have a dream? Yes. A dream to be equal like everyone? Of course. Meaning a dream to be like him? Obviously. That is - a dream that he will be like you? Right. But then - if you're a cat he can't be like you, and therefore you need to be a human like him - and then - his dream will also be to be like you! And so we'll live in an egalitarian society, like we all dream of living in (including cats! They too want the same thing as everyone, because we want an egalitarian society, right?). And then, in that egalitarian paradise, or then, you'll merit the greatest of all honor in this world - they will no longer discriminate against you on feline grounds. Or maybe you want a feminist explanation? And the meow that I slip into the stream of words doesn't even disturb him for a moment to continue: That is, you understand, people think that conversion is really something difficult and terrible, because things are so different and solid in their skull, but the truth is, they're not as different as secular people imagine. You need to understand that the brain internally is plastic and fluid, and that the world is dreamlike. That all the difference between a human and a cat is just the external mold, and therefore if you've reached fluid consciousness you can turn twice a minute from cat to human and vice versa - as needed - and no one will care who you are, and especially those who really care who you are, and ask who is this black circle, instead of asking what it is. Because it only seems like all these -isms are contradictory, in square minds, but really all these ideologies are the same, if you have a round-shaped mind. Because what's the problem with all the secular people? That they haven't learned the doctrine of reincarnations, and don't understand circles. After all, it's written in the holy books that a man's soul can reincarnate in a woman, and vice versa, and a soul can even reincarnate in an animal, for example a cat, and why shouldn't a soul reincarnate in a circle? Is there anything more suitable than a circle for reincarnation? And I look at the converting Admor and meow enthusiastically: Meow, meow!! And he continues passionately: What do you think, if Rabbi Shach [prominent ultra-Orthodox rabbi] had been in ancient Greece, wouldn't he have been gay and an Epicurean? And what do you think, if Plato had been born ultra-Orthodox, wouldn't he have been Rabbi Shach? And if a cat was born a circle, wouldn't it meow? And if Rabbi Shach had been born a dog, wouldn't he bite? And if a circle was born black, doesn't it turn? In short, anyone who claims something, if they were born the opposite, they would claim the opposite. This is the secret of opposite tendencies. He only thinks he determines what he thinks, but the truth is that the secret of reincarnations is thousands of times stronger than him. And if only people understood that they reincarnate, then even in this incarnation they would give respect to cats. Not to mention circles. And I purr with satisfaction, and he too is very pleased and continues: Bibi [Netanyahu] would have been a Hamas member if he had been born Palestinian, and if Arafat had been Jewish he would have been Kahane [far-right Israeli politician]. So relax. There's no contradiction between cat and human. You understand, you can be human! There's no contradiction between gay and straight. How could there be? There's no contradiction even between man and woman! There's not even a contradiction between Jew and Arab, at most you'll be a self-hating Jew, meaning an excellent Jew. This is the true consciousness of the Messianic era, the dreamlike consciousness. Because every circle at night is black, and you can't be the same cat twice, just as you can't dream the same dream twice, unlike the moralists, for whom it's always the same thing. Or at most a lady in a different dress, and you just need to lift the skirt - and voila! Underneath the same naked ex-wife. Because feminist and chauvinist are the same bullshit. And right-wing and left-wing - the same boredom. Have you ever heard of someone who got bored in their own dream? And on the other hand people's lives are so boring, that they're just waiting between scandal and scandal. And he strokes my head, exactly as I like, and explains in a caressing voice: You know why? Because they've never really undergone transformation. They're just realizing themselves, and what's more boring than realizing yourself? Imagine if one year they decided they were Kahanist, and the second year Arab, and the third year a dog, and the fourth year an ultra-Orthodox who's afraid of dogs. You understand what rich consciousness they would have - for the poor in spirit? This is the secret we should have learned from the Christians, where Jesus turns into bread. Why shouldn't Moses turn into matzah? Or an egg in cholent? Or even kugel? And the converter takes drops of water, and says: I apologize because I know how much cats love water, but this isn't water but I've converted it to milk, as cats love. And he sprinkles: In the name of the Father, the Son and the Spirit of the Age, I convert you to a super-human: cathuman. And purify you from the original sin of antiquity and genetics. And what will racism do in a world where every person can be a new race, blood that has never flowed before? A completely original creature, a new species! A thousand times more than being gay. Or straight. Go to hell with all your identities, and your politics, which are always pushing in between my lines for urgent conversions, especially if they bet on the wrong identity - that went out of fashion. Identity is such an oppressive thing 1=1=1, identity is the most trivial relation that human logic invented, and precisely for that reason it's so popular today, because I am me is me is me. Today instead of people having a soul, that goes through reincarnations, they have an identity. And they vote according to their identity and identify with all kinds of people in the news, in the stupid series, they even judge literature by identification, the fools - and they've even turned Judaism into an identity. Horrible. And just be careful - that they don't turn catness into a cat identity. And he howls at the top of his voice: Meeeeeow! And I listen to the rabbi-cat mesmerized, and he continues to teach me the laws of cats: Therefore - don't be another victim of identity politics. You need to be both for Bibi and against him. To identify with everyone - is to identify with the Creator of the world. Because the logical enemy of identity is imagination - you need to live the dream. To turn and flip like a proud circle around your axis - a thousand times a day. Once, in the classical world, there were metamorphoses, they believed in change, it was a central narrative, the gods themselves would disguise themselves, and whoever believes in God certainly needs to believe that everything is possible, everything is a miracle, everything is Purim, and its opposite. Once, the mystics would investigate their reincarnations throughout the generations, and understand themselves as composed of characters, and if for example a murderer or rapist reincarnated in you - you correct his soul, and if a barren woman reincarnated in you - that explains a few things, right? - and so all the tendencies and contradictions in your personality... You understand what rich psychology they had? Today if you claim you're a cat they'll laugh at you, and it will be considered a flawed narrative. But this is the solution to all tensions and conflicts, this is the inner essence of the Torah: conversion, conversion, conversion! And I say: Meow? And he says: Now ask what. And I say: What? And he says: You see? And now ask meow. And I say: Meow? And he says: Excellent. When you leave this room, ask them what. But between us we know that you're really a cat and really the intention is meow. Understand? And I say: What? And he opens the door wide and shouts: Next in line - for the converting Baba [wise man]! Nightlife	<!DOCTYPE html><html dir="ltr" lang=""><head><meta charset="utf-8"><meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0"><title>איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה - חיי לילה - התדרדרות הארץ</title><link rel="icon" type="image/png" href="favicon-192x192.png" sizes="192x192"><link rel="apple-touch-icon" sizes="180x180" href="apple-touch-icon-180x180.png"><link rel="canonical" href="https://hitdarderut-haaretz.org/igul-shachor50.html" /><meta property="og:image" content="https://degeneration-of-nation.org/img/masktiger.jpg" /><link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"><script type="application/ld+json">{"@context": "https://schema.org", "@type": "CreativeWork", "license": "https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"}</script></head><body><link rel="stylesheet" href="styles.css"><link rel="stylesheet" href="column.css"><link rel="stylesheet" href="article.css"><script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/3.7.1/jquery.min.js" type="text/javascript"></script><script src="add.js" type="text/javascript"></script><div class="mainheadline"><a href="/">התדרדרות הארץ</a></div><div class="row"><div>איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את טיפולי ההמרה</div><div>מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות</div><div class="editor">מאת: ממיר כבלים</div><div style="background-image:url(img/masktiger.jpg); background-position: 50% 35%;"></div><div>"מומר בגילוי פנים הרי הוא כעכו"ם לכל דבר" - ירושלמי<a class="imagesource" href="https://pxhere.com/en/photo/960469">  (<u>מקור</u>)</a></div><div>חלמתי שאומרים לי שמה זה פה, החברה לא יכולה לממן אדם שמתחזה לחתול. למה שנשלם מיסים בשביל שאתה תאכל מהקערה? אתה רק הדחקת את האדם הפנימי שבך, איתו נולדת. מתוך זלזול בפוטנציאל הספרותי האדיר של הנפש האנושית, אתה כותב שאתה חתול וזורק את רוח האדם הגדולה לפח, כאילו זה דבר של מה בכך, וזה מעליב אותנו באופן אישי. לא נועדת להיות סתם חתול - אלא נזר הבריאה, כמונו. מה אמא שלך הייתה אומרת, אם הייתה חיה, שהפכת לחיה? ואם זה יתחיל ככה כל הגברים יתחזו לחתולים, כולם הרי יעדיפו חיי חתול, ומה יעשו הנשים? כבר קשה אפילו לדמיין, כי יש תחושה שאם נעז לדמיין יעלה במוחנו משהו מזעזע. משהו שעדיף שלא לדמיין אפילו. שלא לתת רעיונות. לא לא, זה לא אישי, אם נוותר לך - זה תמיד מתחיל בחתול ראשון - ונגמר בכדור שלג של פרווה ויללות, והחתול יתחיל לצבור תאוצה, וזה יגמר במהפכה. בסוף האנושות. כי כבר מדברים על הפוסט-הומניזם. אבל תמיד חשבנו שזה יהיה משהו באמת מדהים, כמו בינה מלאכותית, או רשת מוחות, או אדם-על. והנה במה העולם נגמר: בחתול.<br><br>ושולחים אותי לטיפולי המרה לחתולים, להפוך אותי לבנאדם. או ליתר דיוק, להחזיר אותי לאנושיות שאבדה לי בדרך, ולא מצאתי את הדרך חזרה. כי כולנו נולדנו שווים, כולנו בני אדם ללא הבדל דת, גזע, וזנב. הנה, מלטפים את ראשי, גם אתה נבראת בצלם אלוהים. ואתה רוצה לומר לי שלאלוהים יש זנב? ובכלל, אתה מאוד זקוק לזה במצב המשברי הזה, בין חתול לבן-אדם, אתה חייב תמיכה מקצועית שתעזור לך להבין אם אתה באמת רוצה להיות חתול. למצוא את האני הפנימי האמיתי שלך, למקרה שהתבלבלת, כי אולי התחלת לעשות מיאו בשביל הכיף, סתם ככה מול המראה, ואז שכנעת את עצמך שאתה באמת חתול. זה קורה, יש אנשים מפורסמים מאוד בטלוויזיה, שכולנו מכירים, שהיו פעם משוכנעים שהם חתולים - ותראה איפה הם היום, כשהם בני אדם. טיפול יעשה לך טוב, תשקיע קצת בעצמך. רק 500 ש"ח בשעה כדי לתת למישהו בשביל שישמע את היללות שלך. תוציא את כולן החוצה - ותגלה שאחרי שנגמרו לך כל היללות, נשארת בנאדם. זה הכוח של הריפוי בדיבור, שהוא עובד הכי טוב בריפוי ביילול. פרויד היה גאון, ענק יצירתי, ומה שהכי חשוב - מענטש. הכי חשוב להיות בנאדם.<br><br>והפסיכותול, הפסיכולוג שמתמחה בחתולים, דווקא נחמד מאוד, ומתחיל לשחק אתי בחתול ובעכבר. וכל פעם אנחנו משחקים ואני רודף אחרי העכבר והוא מחביא אותו, ואומר לי: אני אתן לך את העכבר, אם רק תעשה משהו קטן, מה אכפת לך. במקום לאכול מהקערה - תאכל מהצלחת. במקום לרדוף ולחסל ג'וק - תצרח מפחד. במקום לגדל פרווה - תגדל קרחת. ככה לאט לאט - עד שהוא הופך אותי לבנאדם אמיתי. והוא מציג אותי בכנס כדוגמה להמרה מוצלחת. פריצת דרך טיפולית, בניגוד לכל הדעות הקדומות נגד המרות: תראו כאן חתול אומלל - שהפך לאדם מאושר. תראו איך הוא יושב כאן בקהל, בלי שתוכלו אפילו לזהות אותו, ומייד יעלה לבמה - לא על ארבע - ויענה לשאלות - ולא ביללות. הוא מעביר שקף במצגת, וכתוב שם: ניצחון המדע על תסמונת החתול, והקהל הנרגש מוחא כפיים, והוא מזיז את הסימן של החץ כדי ללחוץ, והנה אני רואה: הוא מחזיק ביד עכבר! ואני מזנק ממקום מושבי, קופץ על ראשי המדענים, שם זינוק לבמה, מפיל את המחשב - ועומד על השולחן נרגש (על שתיים, כמו שלמדתי יפה!) - מחזיק את העכבר בפה. ואמנם כולם פעורי פה מהביצוע - אבל אף אחד לא מוחא לי כפיים.<br><br>ואומרים לי שאני מקרה מהסוג שמצריך טיפול עומק, כי המרה מחתול זה לא סתם עניין חיצוני, זה ממש המרת דת. חתול זו מחלה רוחנית. ומתחילים לקחת אותי לממיר רבני מוסמך, שכבר המיר מוסלמי לנצרות, ונוצרי מומר בחזרה ליהדות, ואומרים שכך יום אחד הוא יוכל לפתור את הסכסוך - אז חתול זה קטן עליו. ואומרים שהוא ממיר מכל הדתות לכל הדתות שבעולם, תוך שהוא שומר על איכות הקובץ (ואפילו מעלה אותה!). מבחינתו זה ממש משחק: הוא ממיר בודהיסט לשינטואיסט לדאואיסט ולהינדואיסט ואז לבודהיסט בחזרה, רק בשביל התרגול בבוקר. ואז בצהריים הוא ממיר אות, למשל אם מתחשק ג' לע', ואז עגנון הופך לגענון ועם אם תתאמץ תעלה שיש לך גוד המון עילויים לגשות כדי להעיג למדרעה של גילוי עדול בהמרה כמוהו, יא גיעול שחור מכוגר, גלוב ומעגיל. ואז בגרב, אחרי שהמיר את ע' וג' בחזרה, הוא משחק לפני השינה בהמרת חילונים, מקפיטליסט לפמיניסט לביטחוניסט לרלטיביסט לסטארטאפיסט להומניסט למסג'יסט, ונרדם עם מסג' מפנק. ואומרים לי: אדוני החתול, אם הוא לא יגמול אותך מהיללות שלך - אף אחד כבר לא יעזור.<br><br>ואני בא אל האדמו"ר הממיר בבוקר, בדיוק יוצא מהחדר שלו טרנסוויסט שהיה שם בלילה, ואומר: אדונינו, ממירנו ורבינו, בבקשה תמיר אותי, אם אתה יכול, לגבר מושך ומצליח ועשיר. והרב ממיר אומר: זה לא עובד ככה. קודם, אתה צריך לרצות להיות גבר. כגבר, אתה כבר תרצה להיות מושך. וכדי להיות מושך אתה תרצה להצליח. ואז תעבוד כמו משוגע להיות עשיר. ואז אם תהיה עשיר - תוכל להרשות לעצמך להיות חתול, כמו שתמיד חלמת. כלומר, אם אתה רוצה להיות חתול בחלום, אתה צריך לרצות להיות גבר במציאות. ככה עובד הקפיטליזם. איזהו עשיר השמח בחתולו, לא? הבנת? ואני אומר במבט תמה: מייאו? והוא מתנדנד בכיסא: או שרצית שאמיר אותך לסוציאליזם, למה לא אמרת?<br><br>והוא מתחיל לטעון בניגון של טיעון בגמרא: יש לך חלום? כן. חלום להיות שווה כמו כולם? בטח שכן. כלומר חלום להיות כמוהו? כמובן. דהיינו - חלום שהוא יהיה כמוך? נכון. אבל אז - אם אתה חתול הוא לא יכול להיות כמוך, ולכן אתה צריך להיות אדם כמוהו - ואז - גם החלום שלו יהיה להיות כמוך! וכך נחיה בחברה שיוויונית, כמו שכולנו חולמים לחיות בה (כולל חתולים! גם הם רוצים אותו דבר כמו כולם, כי אנחנו רוצים חברה שיוויונית, לא?). ואז, באותו גן עדן שיוויוני, או אז, תזכה לגדול שבכל הכבוד בעולם הזה - כבר לא יפלו אותך על רקע חתולי. או שאולי אתה רוצה הסבר פמיניסטי?<br><br>והמייאו שאני מבליע ברצף המילים לא מפריע לו אפילו לרגע להמשיך: כלומר, אתה מבין, אנשים חושבים שהמרה זה באמת משהו קשה ונורא, כי דברים הם כל כך שונים ומוצקים בגולגולת שלהם, אבל האמת, שהם לא כל כך שונים כמו שחילונים מדמיינים. צריך להבין שהמוח בפנימיותו הוא פלסטי ונוזלי, ושהעולם הוא חלומי. שכל ההבדל בין אדם לחתול הוא רק התבנית החיצונית, ולכן אם הגעת לתודעת נוזל אתה יכול להפוך פעמיים בדקה מחתול לבנאדם ולהפך - לפי הצורך - ולאף אחד לא יהיה אכפת מי אתה, ובעיקר למי שמאוד אכפת לו מי אתה, ושואל מי זה עיגול שחור, במקום לשאול מה זה. כי זה רק נראה כאילו כל האיזם הללו מנוגדים, במוחות המרובעים, אבל באמת כל האידיאולוגיות הללו אותו דבר, אם יש לך מוח בצורת עיגול. כי מה הבעיה של כל החילונים? שהם לא למדו את תורת הגלגולים, ולא מבינים בעיגולים. הרי בספרים הקדושים כתוב שנשמת גבר יכולה להתגלגל באישה, וגם להפך, ונשמה יכולה להתגלגל אפילו בבעל חיים, למשל חתול, ולמה שנשמה לא תתגלגל בעיגול? יש משהו יותר מתאים מעיגול לגלגול?<br><br>ואני מסתכל על האדמו"ר הממיר ומיילל בהתלהבות: מייאו, מייאו!! והוא ממשיך בלהט: מה אתה חושב, שאם הרב שך היה ביוון העתיקה, הוא לא היה הומו ואפיקורס? ומה לדעתך, אם אפלטון היה נולד חרדי, הוא לא היה הרב שך? ושאם חתול נולד עיגול, הוא לא היה עושה מיאו? ושאם הרב שך היה נולד כלב, הוא לא היה נושך? ושאם עיגול נולד שחור, הוא לא מסתובב? בקיצור, כל מי שטוען משהו, אם הוא היה נולד הפוך, הוא היה טוען להפך. זה סוד הנטיות ההפוכות. הוא רק חושב שהוא קובע מה הוא חושב, אבל האמת היא שסוד הגלגולים חזק ממנו אלפי מונים. ואם רק אנשים היו מבינים שהם מתגלגלים, אז גם בגלגול הזה היו נותנים כבוד לחתולים. שלא לדבר על עיגולים.<br><br>ואני מגרגר בשביעות רצון, וגם הוא מאוד מרוצה וממשיך: ביבי היה חמאסניק אם היה נולד פלסטיני, ואם ערפאת היה יהודי הוא היה כהנא. אז תנוחו. אין סתירה בין חתול לבנאדם. אתה מבין, אתה יכול להיות בנאדם! אין סתירה בין הומו לסטרייט. איך יכולה להיות? אין סתירה בין גבר לאישה! אין סתירה אפילו בין יהודי לערבי, מקסימום תהיה יהודי ששונא את עצמו, כלומר יהודי מצויין. זו התודעה האמיתית של ימות המשיח, התודעה החלומית. כי כל עיגול בלילה הוא שחור, ואי אפשר להיות אותו חתול פעמיים, כמו שאי אפשר לחלום אותו חלום פעמיים, בניגוד לאנשי המוסר, שאצלם תמיד אותו דבר. או מקסימום גברת בשינוי אדרת, וצריך רק להרים את השמלה - והופ! מתחת אותה גרושתך ערומה. כי פמיניסט ושובניסט זה אותו בולשיט. וגם ימני ושמאלני - אותו שעמום. שמעת פעם מישהו שהשתעמם בחלום של עצמו? ולעומת זאת החיים של אנשים כל כך משעממים, שהם רק בהמתנה בין שערוריה לשערוריה.<br><br>והוא מלטף לי את הראש, בדיוק כמו שאני אוהב, ומסביר בקול מלטף: אתה יודע למה? כי הם אף פעם לא עברו באמת טרנספורמציה. הם רק מממשים את עצמם, ומה יותר משעמם מלממש את עצמך? תאר לך ששנה אחת הם היו מחליטים שהם כהניסט, ושנה שנייה ערבי, ושנה שלישית כלב, ושנה שלישית חרדי שמפחד מכלב. אתה מבין איזו תודעה עשירה היתה להם - לעניי הרוח? זה הסוד שהיינו צריכים ללמוד מהנוצרים, שאצלם ישו הופך ללחם. למה שמשה לא יהפוך למצה? או לביצה בחמין? או אפילו לקוגל?<br><br>והממיר לוקח טיפות מים, ואומר: אני מתנצל כי אני יודע כמה חתולים אוהבים מים, אבל זה לא מים אלא המרתי את זה לחלב, כמו שחתולים אוהבים. והוא משפריץ: בשם האב, הבן ורוח התקופה, אני ממיר אותך לעל-אדם: חתולדם. ומטהר אותך מן החטא הקדמון של הקדמוניות והגנטיקה. ומה תעשה הגזענות בעולם שבו כל אדם יכול להיות גזע חדש, דם שלא זרם כמותו מעולם? יצור מקורי לחלוטין, מין חדש! פי אלף מלהיות הומו. או סטרייט. לכו לעזאזל עם כל הזהויות שלכם, והפוליטיקה שלכם, שכל הזמן נדחפים אצלי בין התורים להמרות דחופות, במיוחד אם הימרו על הזהות הלא נכונה - שיצאה מהאופנה. זהות זה דבר כל כך דכאני 1=1=1, זהות זה היחס הכי סתמי שהלוגיקה האנושית המציאה, ודווקא לכן היא כזאת פופולארית כיום, כי אני זה אני זה אני זה אני. היום במקום שלאנשים תהיה נשמה, שעוברת גלגולים, יש להם זהות. והם מצביעים לפי הזהות שלהם ומזדהים עם כל מיני אנשים בחדשות, בסדרות המפגרות, גם ספרות הם שופטים לפי הזדהות, הטיפשים - ואפילו את היהדות הפכו לזהות. זוועה. ורק תיזהר לך - שלא יהפכו את החתוליות לזהות חתולית. והוא מיילל בקולי קולות: מייייייאו!<br><br>ואני מקשיב לרב-חתול מהופנט, והוא ממשיך ללמד אותי הלכות חתולים: לכן - אל תהיה עוד קורבן של פוליטיקת ההזדהויות. אתה צריך להיות גם בעד ביבי וגם נגדו. להזדהות עם כולם - זה להזדהות עם בורא עולם. כי האויב הלוגי של הזהות זה הדמיון - צריך לחיות את החלום. להסתובב ולהתהפך כמו עיגול גאה סביב צירך - אלף פעם ביום. פעם, בעולם הקלאסי, היו מטמורפוזות, היו מאמינים בשינוי, זה היה נרטיב מרכזי, האלים עצמם היו מתחפשים, ומי שמאמין באלוהים בוודאי צריך להאמין שהכל אפשרי, הכל נס, הכל פורים, ונהפוכו. פעם, אנשי הסוד היו חוקרים את הגלגולים שלהם לאורך הדורות, ומבינים את עצמם כמורכבים מדמויות, ואם למשל התגלגל בך רוצח או אנס - אתה מתקן את נשמתו, ואם התגלגלה בך אישה עקרה - זה מסביר כמה דברים, לא? - וככה כל הנטיות והסתירות באישיותך… אתה מבין איזו פסיכולוגיה עשירה היתה להם? היום אם תטען שאתה חתול יצחקו עליך, וזה יחשב לנרטיב פגום. אבל זה הפתרון לכל המתחים והסכסוכים, זאת פנימיות התורה: המרה, המרה, המרה! ואני אומר: מייאו? והוא אומר: אז עכשיו תשאל מה. ואני אומר: מה? והוא אומר: אתה רואה? ועכשיו תשאל מייאו. ואני אומר: מייאו? והוא אומר: מצויין. כשאתה יוצא מהחדר הזה, תשאל אותם מה. אבל אנחנו בינינו יודעים שאתה באמת חתול ובאמת הכוונה זה מייאו. הבנת? ואני אומר: מה? והוא פותח את הדלת לרווחה וצועק: הבא בתור - לבבא ממיר!</div></div><div style="font-size:13px;text-align:center;border-top : 1px solid black;padding: 4px;margin-bottom: 2px;"><a style="text-decoration:underline;" href="igul-shachor.html">חיי לילה</a></div></body></html>	<!DOCTYPE html><html lang="en" dir="ltr"><head><meta charset="utf-8"><meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0"><title>How I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy - The Degeneration of the Nation</title><link rel="icon" type="image/png" href="../favicon-192x192.png" sizes="192x192"><link rel="apple-touch-icon" sizes="180x180" href="../apple-touch-icon-180x180.png"><link rel="canonical" href="https://degeneration-of-nation.org/en/night-life50.html" /><meta property="og:image" content="https://degeneration-of-nation.org/img/masktiger.jpg" /><link rel="license" href="https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"><script type="application/ld+json">{"@context": "https://schema.org", "@type": "CreativeWork", "license": "https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"}</script></head><body><link rel="stylesheet" href="../styles.css"><link rel="stylesheet" href="../column.css"><link rel="stylesheet" href="../article.css"><script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/3.7.1/jquery.min.js" type="text/javascript"></script><script src="add.js" type="text/javascript"></script><div class="mainheadline"><a href="./index.html">The Degeneration of the Nation</a></div><div class="row"><div>How I Stopped Worrying and Learned to Love Conversion Therapy</div><div>What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity</div><div class="editor">By: Cable Converter</div><div style="background-image:url(../img/masktiger.jpg); background-position: 50% 35%;"></div><div>"A convert who reveals himself is like an idolater in every respect" - Jerusalem Talmud<a class="imagesource" href="https://pxhere.com/en/photo/960469"> (<u>Source</u>)</a></div><div>I dreamed they were telling me what's this, society can't finance a person pretending to be a cat. Why should we pay taxes for you to eat from a bowl? You've only repressed the inner human within you, with which you were born. Out of disregard for the tremendous literary potential of the human soul, you write that you're a cat and throw the great human spirit in the trash, as if it's a trivial matter, and it offends us personally. You weren't meant to be just a cat - but the crown of creation, like us. What would your mother say, if she were alive, that you've turned into an animal? And if it starts like this, all men will pretend to be cats, everyone would prefer a cat's life after all, and what will the women do? It's already hard to even imagine, because there's a feeling that if we dare to imagine, something shocking will come to mind. Something that's better not to imagine at all. Not to give ideas. No no, it's not personal, if we give in to you - it always starts with the first cat - and ends in a snowball of fur and howls, and the cat will start to gain momentum, and it will end in revolution. The end of humanity. Because they're already talking about post-humanism. But we always thought it would be something truly amazing, like artificial intelligence, or a network of minds, or a superhuman. And here's how the world ends: with a cat.<br><br>And they send me to cat conversion therapy, to turn me into a human. Or more precisely, to return me to the humanity I lost along the way, and couldn't find my way back. Because we were all born equal, we're all human beings regardless of religion, race, and tail. Here, they pat my head, you too were created in God's image. And you want to tell me that God has a tail? And anyway, you really need this in this crisis state, between cat and human, you must have professional support to help you understand if you really want to be a cat. To find your true inner self, in case you got confused, because maybe you started meowing for fun, just like that in front of the mirror, and then convinced yourself that you're really a cat. It happens, there are very famous people on TV, whom we all know, who were once convinced they were cats - and look where they are today, as human beings. Therapy will do you good, invest a little in yourself. Just 500 shekels an hour to give someone to listen to your howls. Let them all out - and you'll discover that after you've run out of all your howls, you're left a human. That's the power of talk therapy, which works best in howl therapy. Freud was a genius, a creative giant, and most importantly - a mensch [Yiddish: a person of integrity and honor]. The most important thing is to be human.<br><br>And the psychocat, the psychologist specializing in cats, is actually very nice, and starts playing cat and mouse with me. And every time we play and I chase after the mouse and he hides it, and tells me: I'll give you the mouse, if you just do one small thing, what do you care. Instead of eating from the bowl - eat from the plate. Instead of chasing and killing a cockroach - scream in fear. Instead of growing fur - grow baldness. Slowly like this - until he turns me into a real human. And he presents me at a conference as an example of successful conversion. A therapeutic breakthrough, contrary to all prejudices against conversions: look here at a miserable cat - who became a happy human. Look how he sits here in the audience, without you even being able to identify him, and will immediately go up on stage - not on all fours - and answer questions - and not in howls. He advances a slide in the presentation, and it says: The victory of science over cat syndrome, and the excited audience applauds, and he moves the arrow sign to click, and here I see: he's holding a mouse in his hand! And I leap from my seat, jump over the heads of the scientists, make a leap for the stage, knock over the computer - and stand on the table excited (on two legs, as I've learned well!) - holding the mouse in my mouth. And although everyone is open-mouthed at the performance - no one applauds me.<br><br>And they tell me that I'm a case of the type that requires deep treatment, because conversion from a cat is not just an external matter, it's really a religious conversion. A cat is a spiritual disease. And they start taking me to a certified rabbinic converter, who has already converted a Muslim to Christianity, and a converted Christian back to Judaism, and they say that one day he will be able to solve the conflict - so a cat is small for him. And they say he converts from all religions to all religions in the world, while maintaining file quality (and even improving it!). For him it's really a game: he converts a Buddhist to Shintoist to Taoist to Hindu and then back to Buddhist, just for morning practice. Then at noon he converts a letter, for example if he feels like changing 'g' to 'a', and then Agnon [famous Israeli author] becomes Ganon and if you try hard you'll see that you have a good many reasons to approach in order to reach the level of great revelation in conversion like him, you black disgusting cat, round and repulsive. And then in the evening, after converting 'a' and 'g' back, he plays before sleep with converting secular people, from capitalist to feminist to securitist to relativist to startupist to humanist to massagist, and falls asleep with a pampering massage. And they tell me: Mr. Cat, if he doesn't wean you off your howls - no one will help anymore.<br><br>And I come to the converting Admor [Hasidic leader] in the morning, just as a transvestite who was there at night is leaving his room, and say: Our master, our converter and our rabbi, please convert me, if you can, to an attractive and successful and rich man. And the converting rabbi says: It doesn't work like that. First, you need to want to be a man. As a man, you'll already want to be attractive. And to be attractive you'll want to succeed. And then you'll work like crazy to be rich. And then if you're rich - you can afford to be a cat, like you always dreamed. That is, if you want to be a cat in your dream, you need to want to be a man in reality. That's how capitalism works. Who is rich? He who is happy with his cat, right? You understand? And I say with a bewildered look: Meow? And he rocks in his chair: Or did you want me to convert you to socialism, why didn't you say so?<br><br>And he starts to chant in the tune of a Talmudic argument: Do you have a dream? Yes. A dream to be equal like everyone? Of course. Meaning a dream to be like him? Obviously. That is - a dream that he will be like you? Right. But then - if you're a cat he can't be like you, and therefore you need to be a human like him - and then - his dream will also be to be like you! And so we'll live in an egalitarian society, like we all dream of living in (including cats! They too want the same thing as everyone, because we want an egalitarian society, right?). And then, in that egalitarian paradise, or then, you'll merit the greatest of all honor in this world - they will no longer discriminate against you on feline grounds. Or maybe you want a feminist explanation?<br><br>And the meow that I slip into the stream of words doesn't even disturb him for a moment to continue: That is, you understand, people think that conversion is really something difficult and terrible, because things are so different and solid in their skull, but the truth is, they're not as different as secular people imagine. You need to understand that the brain internally is plastic and fluid, and that the world is dreamlike. That all the difference between a human and a cat is just the external mold, and therefore if you've reached fluid consciousness you can turn twice a minute from cat to human and vice versa - as needed - and no one will care who you are, and especially those who really care who you are, and ask who is this black circle, instead of asking what it is. Because it only seems like all these -isms are contradictory, in square minds, but really all these ideologies are the same, if you have a round-shaped mind. Because what's the problem with all the secular people? That they haven't learned the doctrine of reincarnations, and don't understand circles. After all, it's written in the holy books that a man's soul can reincarnate in a woman, and vice versa, and a soul can even reincarnate in an animal, for example a cat, and why shouldn't a soul reincarnate in a circle? Is there anything more suitable than a circle for reincarnation?<br><br>And I look at the converting Admor and meow enthusiastically: Meow, meow!! And he continues passionately: What do you think, if Rabbi Shach [prominent ultra-Orthodox rabbi] had been in ancient Greece, wouldn't he have been gay and an Epicurean? And what do you think, if Plato had been born ultra-Orthodox, wouldn't he have been Rabbi Shach? And if a cat was born a circle, wouldn't it meow? And if Rabbi Shach had been born a dog, wouldn't he bite? And if a circle was born black, doesn't it turn? In short, anyone who claims something, if they were born the opposite, they would claim the opposite. This is the secret of opposite tendencies. He only thinks he determines what he thinks, but the truth is that the secret of reincarnations is thousands of times stronger than him. And if only people understood that they reincarnate, then even in this incarnation they would give respect to cats. Not to mention circles.<br><br>And I purr with satisfaction, and he too is very pleased and continues: Bibi [Netanyahu] would have been a Hamas member if he had been born Palestinian, and if Arafat had been Jewish he would have been Kahane [far-right Israeli politician]. So relax. There's no contradiction between cat and human. You understand, you can be human! There's no contradiction between gay and straight. How could there be? There's no contradiction even between man and woman! There's not even a contradiction between Jew and Arab, at most you'll be a self-hating Jew, meaning an excellent Jew. This is the true consciousness of the Messianic era, the dreamlike consciousness. Because every circle at night is black, and you can't be the same cat twice, just as you can't dream the same dream twice, unlike the moralists, for whom it's always the same thing. Or at most a lady in a different dress, and you just need to lift the skirt - and voila! Underneath the same naked ex-wife. Because feminist and chauvinist are the same bullshit. And right-wing and left-wing - the same boredom. Have you ever heard of someone who got bored in their own dream? And on the other hand people's lives are so boring, that they're just waiting between scandal and scandal.<br><br>And he strokes my head, exactly as I like, and explains in a caressing voice: You know why? Because they've never really undergone transformation. They're just realizing themselves, and what's more boring than realizing yourself? Imagine if one year they decided they were Kahanist, and the second year Arab, and the third year a dog, and the fourth year an ultra-Orthodox who's afraid of dogs. You understand what rich consciousness they would have - for the poor in spirit? This is the secret we should have learned from the Christians, where Jesus turns into bread. Why shouldn't Moses turn into matzah? Or an egg in cholent? Or even kugel?<br><br>And the converter takes drops of water, and says: I apologize because I know how much cats love water, but this isn't water but I've converted it to milk, as cats love. And he sprinkles: In the name of the Father, the Son and the Spirit of the Age, I convert you to a super-human: cathuman. And purify you from the original sin of antiquity and genetics. And what will racism do in a world where every person can be a new race, blood that has never flowed before? A completely original creature, a new species! A thousand times more than being gay. Or straight. Go to hell with all your identities, and your politics, which are always pushing in between my lines for urgent conversions, especially if they bet on the wrong identity - that went out of fashion. Identity is such an oppressive thing 1=1=1, identity is the most trivial relation that human logic invented, and precisely for that reason it's so popular today, because I am me is me is me. Today instead of people having a soul, that goes through reincarnations, they have an identity. And they vote according to their identity and identify with all kinds of people in the news, in the stupid series, they even judge literature by identification, the fools - and they've even turned Judaism into an identity. Horrible. And just be careful - that they don't turn catness into a cat identity. And he howls at the top of his voice: Meeeeeow!<br><br>And I listen to the rabbi-cat mesmerized, and he continues to teach me the laws of cats: Therefore - don't be another victim of identity politics. You need to be both for Bibi and against him. To identify with everyone - is to identify with the Creator of the world. Because the logical enemy of identity is imagination - you need to live the dream. To turn and flip like a proud circle around your axis - a thousand times a day. Once, in the classical world, there were metamorphoses, they believed in change, it was a central narrative, the gods themselves would disguise themselves, and whoever believes in God certainly needs to believe that everything is possible, everything is a miracle, everything is Purim, and its opposite. Once, the mystics would investigate their reincarnations throughout the generations, and understand themselves as composed of characters, and if for example a murderer or rapist reincarnated in you - you correct his soul, and if a barren woman reincarnated in you - that explains a few things, right? - and so all the tendencies and contradictions in your personality... You understand what rich psychology they had? Today if you claim you're a cat they'll laugh at you, and it will be considered a flawed narrative. But this is the solution to all tensions and conflicts, this is the inner essence of the Torah: conversion, conversion, conversion! And I say: Meow? And he says: Now ask what. And I say: What? And he says: You see? And now ask meow. And I say: Meow? And he says: Excellent. When you leave this room, ask them what. But between us we know that you're really a cat and really the intention is meow. Understand? And I say: What? And he opens the door wide and shouts: Next in line - for the converting Baba [wise man]!</div></div><div style="font-size:13px;text-align:center;border-top : 1px solid black;padding: 4px;margin-bottom: 2px;"><a style="text-decoration:underline;" href="night-life.html">Nightlife</a></div></body></html>	https://hitdarderut-haaretz.org/igul-shachor50.html	https://degeneration-of-nation.org/en/night-life50.html
alternative-commentary62	he	en	alternative-commentary	"התדרדרות הארץ\n\nטרנס-הומניזם: על יתרונות הכתיבה כגבר\n\n(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nTranshumanism: On the Advantages of Writing as a Man\n\nUtterly e(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/actualia62.html	https://degeneration-of-nation.org/en/alternative-commentary62.html
philosophy-of-learning42	he	en	philosophy-of-learning	"התדרדרות הארץ\n\nהרומן הגדול של המאה הבאה\n\nכל ספרות גדו(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nThe Great Novel of the Next Century\n\nAll great literature is bu(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/filosofia42.html	https://degeneration-of-nation.org/en/philosophy-of-learning42.html
end-of-nights12	he	en	end-of-nights	"התדרדרות הארץ\n\nאליהו\n\nמאת:\n\n(מקור)\n\nספר אליהו שנעלם\n\(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nElijah\n\nBy:\n\n(Source)\n\nThe Lost Book of Elijah\n\nI dreamed(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/acharit-halelot12.html	https://degeneration-of-nation.org/en/end-of-nights12.html
culture&literature1	he	en	culture&literature	"התדרדרות הארץ\n\nתחרות הסיפור הקצר שלא זכה של \"התדרדרות(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nThe Unawarded Short Story Competition of \"The Degeneration of th(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/tarbut-vesifrut1.html	https://degeneration-of-nation.org/en/culture&literature1.html
night-life32	he	en	night-life	"התדרדרות הארץ\n\nהאדונית והחתול\n\nכל החתולים השחורים הא(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nThe Mistress and the Cat\n\nAll the other black cats are thinking(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/igul-shachor32.html	https://degeneration-of-nation.org/en/night-life32.html
index	he	en	main	"התדרדרות הארץ\n\nמאמר מערכת\n\nמהו ומהי התדרדרות הארץ\n\nמ(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nEditorial\n\nWhat Is the Degeneration of the Nation\n\nWhat remai(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/index.html	https://degeneration-of-nation.org/en/index.html
culture&literature31	he	en	culture&literature	"התדרדרות הארץ\n\nהסיפורים הזוכים - תחרות הסיפור הקצר של (...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nThe Winning Stories - \"The Degeneration of the Nation\" Short St(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/tarbut-vesifrut31.html	https://degeneration-of-nation.org/en/culture&literature31.html
night-life2	he	en	night-life	"התדרדרות הארץ\n\nגברים מעדיפים ביצ'יות\n\nמעכשיו מרכיבים(...TRUNCATED)	"The Degeneration of the Nation\n\nMen Prefer Bitches\n\nFrom now on, every man from birth is fitted(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html dir=\"ltr\" lang=\"\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" co(...TRUNCATED)	"<!DOCTYPE html><html lang=\"en\" dir=\"ltr\"><head><meta charset=\"utf-8\"><meta name=\"viewport\" (...TRUNCATED)	https://hitdarderut-haaretz.org/igul-shachor2.html	https://degeneration-of-nation.org/en/night-life2.html

End of preview. Expand in Data Studio

AI-Culture Philosophy and Culture Translations CSV + HTML Corpus

The corpus contains an exceptionally diverse range of cultural, philosophical, and literary texts, available in 12 major languages. Among other topics, there is extensive engagement with the ethics and aesthetics of artificial intelligence and its cultural and philosophical implications, as well as connections between AI and philosophy of language and philosophy of mind.

This project is maintained by a non-profit digital humanities team committed to advancing humane AI through high-quality, completely clean cultural datasets.

Quick Start

from datasets import load_dataset

# CSV format (parallel text pairs)
csv_ds = load_dataset(
    "AI-Culture-Commons/philosophy-culture-translations-html-csv",
    name="csv",
    split="train"
)

# Complete website archive (HTML + assets)
zip_ds = load_dataset(
    "AI-Culture-Commons/philosophy-culture-translations-html-csv", 
    name="zip",
    split="train"
)

Dataset Overview

File	Format	Size	Structure	Characters	Reference
`ai-culture.csv`	CSV	460 MB	Parallel pairs: Original ↔ Translation	83M+
`ai-culture.zip`	Complete Website Archive	162 MB	HTML + PDF + CSS + Images	83M+

Dataset Summary

Content Structure: ~420 articles × 12 languages
Content Volume: 83M+ characters
Each article is provided in 3 formats:
- Plain translated text
- HTML source of the translation
- Original source text
HTML Structure: Complex, identical across all language versions
Content Types: Essays, review articles, philosophical works, literature, interactive books, poetry, commentary, press reviews
Content domains: Philosophy (1.1K), Literature (1.5K), Culture (1.1K), Commentary (950), Press Review (200), General (150)
Languages: English, French, German, Spanish, Portuguese, Italian, Japanese, Russian, Korean, Mandarin Chinese, Hindi, Hebrew

CSV Data Structure

The CSV file contains parallel text pairs with the following columns:

article_code,source_lang,target_lang,section_name,source_text,translated_text,source_html,translated_html,source_url,translated_url

Column descriptions:

article_code: Unique identifier for each article
source_lang: Source language code
target_lang: Target language code (en, fr, de, etc.)
section_name: Content section (philosophy-of-learning, culture&literature, etc.)
source_text: Clean text content in source language
translated_text: Clean text content in target language
source_html: Complete HTML source (original)
translated_html: Complete HTML source (translation)
source_url: URL of original article
translated_url: URL of translated article

Content Characteristics

All our datasets guarantee four core principles:

Extremely clean: All content is original, editor-curated text without any user comments, scraped texts, ads, tracking scripts, JavaScript, cookies, or unwanted noise. All source articles were produced by our editorial team and professionally edited.
Transparent process: Both clean text and original HTML source are preserved in all datasets, with full pipeline documentation (see below).
Free license: Clear free license - usage is free for any purpose including commercial use, with attribution required only when feasible.
Rich intellectual content: Long-form essays that foster philosophical reasoning, cultural awareness, and literary sensitivity in models. Our datasets provide models with deep philosophical-intellectual context and diverse connections between culture, philosophy, literature, and technology—particularly AI. The content curation is specifically designed to help train more intellectually critical and philosophically grounded AI models.

Pipeline & Validation

The corpus was created with an open-source pipeline [GitHub link] that:

Processes HTML files from local project directories (no web crawling required)
Maps translated files to their source originals using predefined path mappings
Extracts and processes content through a multi-stage pipeline:
- HTML files: Compacts HTML structure, extracts titles via BeautifulSoup, and converts body content to clean text using html2text with enhanced CJK character handling
- Text processing: Removes control characters, normalizes Unicode (NFKC), handles bidirectional text spacing, and collapses excessive whitespace
Performs language-aware content validation and section categorization
Generates:
- ai-culture.csv – parallel text pairs with metadata
- ai-culture.zip – complete website archive with all assets

All scripts include a zero-duplicate guarantee. We maintain machine-validated alignment between all language pairs.

License & Attribution

License: Creative Commons Attribution 4.0 International (CC BY 4.0)

English license terms: https://degeneration-of-nation.org/license
Hebrew license terms: https://hitdarderut-haaretz.org/license

Citation

@dataset{AI_Culture_Translations_2025,
  title     = {AI-Culture Commons Philosophy and Culture Translations},
  author    = {AI-Culture Commons},
  year      = {2025},
  version   = {2.0},
  url       = {https://huggingface.co/datasets/AI-Culture-Commons/philosophy-culture-translations-html-csv},
  license   = {CC BY 4.0}
}

Downloads last month: 67

Size of downloaded dataset files:

460 MB

Size of the auto-converted Parquet files:

168 MB

Number of rows:

4,554